הקריין והשדר מושיק טימור מת בגיל 89

הקריין ושדרן הרדיו משה (מושיק) טימור הלך לעולמו (17.4.26) בשיבה טובה. בן 89 היה במותו. טימור נחשב לאחד הקולות הבולטים והוותיקים בשידור הציבורי, ודמות מרכזית בעיצוב סגנון הקריינות וההגשה ברדיו במשך עשרות שנים.

משה טימור החל את דרכו המקצועית בשנות ה־60 במסגרת קול ישראל, שם הפך במהרה לאחד הקריינים והשדרים המזוהים ביותר עם התחנה. לאורך השנים הגיש מגוון רחב של תוכניות - בהן תוכניות מוזיקה, תרבות ואקטואליה - והיה שותף לשידורים מרכזיים, לרבות משדרים מיוחדים ואירועים לאומיים.

קולו העמוק והמדוד, לצד שליטה גבוהה בשפה ויכולת הגשה מדויקת, הפכו אותו לדמות מפתח ברדיו הציבורי בתקופה שבה היה זה כלי התקשורת המרכזי בארץ. טימור נודע בהקפדה על ניסוח, על קצב דיבור מאוזן ועל הפרדה ברורה בין עובדה לפרשנות - מאפיינים שהגדירו עבור רבים את אמת-המידה המקצועית של הקריינות בישראל.

מעבר לעבודתו באולפן, עסק טימור גם בהכשרת דורות של שדרים וקריינים, והשפעתו ניכרת עד היום בקרב אנשי רדיו צעירים. הוא נתפס כדמות של "שדרן של פעם" — כזה שמעמיד את המילה המדוברת במרכז, וממעט בגימיקים או בהגשה דרמטית.

במהלך הקריירה זכה בפרס מפעל חיים מטעם אגודת העיתונאים, כהכרה בתרומתו ארוכת השנים לשידור הציבורי. בשנה האחרונה היה מועמד לפרס ישראל, מועמדות שהדגישה את מעמדו כאחת הדמויות המשפיעות בתולדות הרדיו.

קול של תקופה

טימור היה מזוהה עם תקופה שבה הרדיו שימש מקור מרכזי למידע, תרבות ובידור, וקולו ליווה מאזינים בשגרה ובשעות חירום כאחד. עבור רבים, הוא סימל את המעבר בין רדיו ממלכתי קלאסי לבין עידן תקשורתי מגוון ומהיר יותר.

מותו מסמן לא רק את לכתו של שדר בולט, אלא גם את דעיכתו של דור שלם של אנשי רדיו שעיצבו את יסודות השידור הציבורי בישראל. מורשתו — של דיוק, אחריות ושפה מוקפדת — נותרת נקודת ייחוס מקצועית גם בעידן התקשורת העכשווי.

הלוויתו תתקיים ביום ראשון בשעה 17:00 בבית העלמין בחורשים.