טכנולוגיית AI ישראלית נגד הכחשת שואה והטיות אלגוריתמיות אנטישמיות

המאבק באנטישמיות עובר שלב – מהתמודדות עם תכנים לשינוי המערכות שמייצרות אותם. כנס Hack the Hate NYC 2026 שנערך השבוע בניו-יורק הציג תפיסה רחבה יותר: לא רק תגובה לשיח שנאה, אלא השפעה על מנגנוני הבינה המלאכותית עצמם.

הכנס התקיים במוזאון המורשת היהודית של "ישיבה יוניברסיטי", במוצאי יום הזיכרון לשואה ולגבורה, והפגיש מומחי טכנולוגיה מהארץ, מנהיגים יהודים ובכירים מתעשיית ההייטק. המטרה שהוגדרה: להבטיח כי מערכות בינה מלאכותית יתבססו על ייצוגים נאמנים של החיים וההיסטוריה היהודיים, נוכח התגברות מיתוסים קונספירטיביים ועיוותים בזיכרון השואה.

צילום: [צילום: שחר עזרן/WJC]

מעבר ממענה לתגובה להשפעה מערכתית

מנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, אבי כהן סקלי, הציג קו ברור: "המאבק באנטישמיות כיום מחייב שילוב בין ערכים, חדשנות טכנולוגית ושיתופי פעולה רחבים. כדי להתמודד עם שיח שנאה, דיסאינפורמציה והטיות במערכות בינה מלאכותית – נדרשת פעולה מוקדמת ולא רק תגובתית".

לדבריו, הכנס הוא חלק ממערך רחב שמוביל המשרד בזירה הדיגיטלית, תוך חיבור בין קהילות, אקדמיה ותעשיה. הוא הדגיש כי פיתוח כלים לזיהוי ובלימת נרטיבים אנטישמיים, לצד יצירת ייצוג מדויק יותר של החיים היהודיים, הוא תנאי מרכזי להצלחה.

גם בדיונים המקצועיים עלתה תמונת מצב מורכבת יותר: האנטישמיות בעידן הדיגיטלי אינה מתבטאת רק במסרים גלויים, אלא גם בדפוסים עמוקים יותר – עיוות מציאות, הכחשת שואה והטיות סמויות בתוך מערכות חישוביות. מכאן נגזרת הדרישה לשנות את מוקד הפעולה – מהתוכן הבודד למערכות שמעצבות את השיח כולו.

Meta מצטרפת: אחריות התעשיה

במהלך הכנס הודיעה חברת Meta כי היא מחזקת את מחויבותה לפיתוח מערכות בינה מלאכותית הרגישות לנקודת המבט של הקהילה היהודית.

בן גוד, מנהל מדיניות ציבורית בחברה, ציין כי האחריות אינה מסתכמת במניעת תכנים פוגעניים בלבד, אלא מחייבת הבנה עמוקה של דפוסי השנאה במרחב הדיגיטלי. לדבריו, מערכות כמו Llama צריכות להיות מתוכננות כך שיזהו גם ביטויים מורכבים יותר של אנטישמיות.

צילום: [צילום: שחר עזרן/WJC]

המיזמים שמנסים לשנות את התמונה

בכנס הוצגו שורה של יוזמות טכנולוגיות שמטרתן להתמודד עם התופעה מזוויות שונות:

* One Five Seven (157) - מיזם המבקש לשלב ייצוג יהודי חיובי ומדויק במערכות בינה מלאכותית, במטרה לצמצם הטיות
* One Signal Collective - קהילת חדשנות שמחברת בין מומחיות טכנולוגית ישראלית לצורכי קהילות בתפוצות
* Hearing Their Voices - פלטפורמה המאפשרת לנפגעות אלימות מינית להעיד תוך שמירה על אנונימיות, וזכתה להכרה בינלאומית
* כלי ניתוח נרטיבים - מערכות שמזהות בזמן אמת התפתחות של עלילות דם מודרניות ברשת ומסייעות לבלימתן

המשותף ליוזמות: מעבר מטיפול בתוצאה – לשינוי המנגנונים שמייצרים אותה.

הקול היהודי בעיצוב העתיד הדיגיטלי

נשיא "ישיבה יוניברסיטי", הרב ד"ר ארי ברמן, הדגיש את חשיבות השילוב בין מנהיגות קהילתית, מוסדות אקדמיים ויזמים טכנולוגיים. לדבריו, רק חיבור כזה יבטיח שלקול היהודי תהיה השפעה ממשית בעיצוב העתיד הדיגיטלי.

חן שמילו, ממארגני הכנס, הוסיף כי האנטישמיות המקוונת כבר אינה רק סוגיה ערכית: "זו סכנה ממשית לביטחון מדינת ישראל. בעידן הבינה המלאכותית, השנאה הופכת מוסווית ומוטמעת בתוך מערכות שמעצבות את השיח הגלובלי".

שירן מלמדובסקי סומך, מנכ"ל Generative AI for Good, הציגה זווית נוספת: "אנחנו לא רק עדים לאדישות – אלא להיפוך. הקורבן מואשם, ישראל מוצגת כ'נאצים של המאה ה-21', ואירועי 7 באוקטובר נמחקים מהשיח".

לדבריה, המענה אינו יכול להסתפק בהתגוננות: "צריך להשמיע. להביא את הקול הישראלי לפלטפורמות הבינלאומיות ולחשוף את המורכבות האמיתית של המציאות".

שיתופי פעולה כבסיס לפתרון

הכנס, שנערך זו השנה השלישית, המחיש כי המאבק באנטישמיות בעידן הדיגיטלי נשען על שילוב כוחות – ממשלה, קהילה, אקדמיה ותעשיה. מעורבות הגורמים השונים אפשרה חיבור בין צורכי השטח לבין יכולות טכנולוגיות מתקדמות, ויצרה קרקע להצגת פתרונות חדשים. המסר המרכזי שעלה מהכנס ברור: המאבק בשנאה לא יוכרע רק בזירת התוכן – אלא בזירת הקוד.