ועדת הכלכלה קיצצה ב-17% את הקנס מנהרות הכרמל

• הפחתה כוללת - 17%
• עודפי גבייה שנמצאו - כ-8 מיליון שקלים
• העדר הסכם שימוש תקף - מ-97.84 ל-81.26 שקלים
• פעם ראשונה ללא הסכם תקף - מ-24.46 ל-20.32 שקלים
• אי-פירעון חשבון במועד - מ-46.35 ל-38.49 שקלים
• תחילה - שבועיים אחרי הפרסום ברשומות
• תחולה - רק על חיובים חדשים ממועד התחילה ואילך

ועדת הכלכלה אישרה (16.4.26) תיקון לתקנות כבישי האגרה במנהרות הכרמל, שבמסגרתו יופחתו ב-17% סכומי הפיצוי והחזר הוצאות הגבייה והאכיפה שרשאית המפעילה לגבות מן הנהגים. המהלך הגיע לאחר בדיקה שביצעה הרשות הממונה במשרד התחבורה לגבי השנים 2020-2011, ולפיה ההכנסות מפעולות האכיפה עלו על ההוצאות בפועל, כך שנוצרו עודפי גבייה בהיקף של כ-8 מיליון שקלים.

לפי הנוסח שאושר, הפיצוי בגין העדר הסכם שימוש תקף יעמוד על 81.26 שקלים במקום 97.84 שקלים. בפעם הראשונה שבה ייתפס נהג ללא הסכם שימוש תקף יעמוד החיוב על 20.32 שקלים במקום 24.46 שקלים, והפיצוי על אי-פירעון חשבון במועד יופחת ל-38.49 שקלים במקום 46.35 שקלים. התקנות ייכנסו לתוקף שבועיים לאחר פרסומן ברשומות, והן יחולו רק על חיובים שעילתם נוצרה ממועד התחילה ואילך.

בדיקה של עשור והפחתה עד סוף הזיכיון

בדברי ההסבר לטיוטת התקנות נכתב כי בהתאם לתקנות הקיימות, על הרשות הממונה לבדוק מעת לעת אם סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות משקפים את העלויות בפועל של אכיפת הגבייה. הבדיקה שנערכה ביחס לשנים 2020-2011 העלתה, לפי עמדת המדינה, כי ההכנסות מאכיפה עלו על ההוצאות, ולכן הומלץ להפחית את הסכומים ב-17%. במכתב משרד התחבורה לוועדת הכלכלה הוסבר כי ההפחתה נועדה להביא לכך שעד סוף תקופת הזיכיון, בשנת 2040, יישמר איזון בין הוצאות האכיפה לבין ההכנסות מהן.

נציג הלשכה המשפטית של משרד התחבורה, עו"ד דוד טמיר, אמר בדיון כי לא בכל יום מביא המשרד לאישור הוועדה הפחתה מסוג זה. סמנכ"ל חוצה ישראל, שמעון אברהם, הסביר כי מדובר בעידכון שנגזר מהשוואה בין נתוני ההכנסות מפיצוי והחזר הוצאות לבין הוצאות האכיפה בפועל, וכי אם יתברר בעתיד שיש צורך בעידכון נוסף - הדבר ייעשה.

כרמלטון: המדינה מתקנת טעות שלה על חשבוננו

מנגד, מפעילת מנהרות הכרמל כרמלטון התייצבה מול המהלך וטענה כי אומנם התקנות החדשות אינן חלות פורמלית למפרע, אך בפועל הן כוללות רכיב מובהק של החלה למפרע. במכתב מפורט ששלחה לוועדת הכלכלה טענה החברה, באמצעות עורכי הדין רז נזרי ונדים עבוד, כי המדינה מבקשת למעשה "להחזיר" עודפי הכנסה שיוחסו לשנים 2020-2011 באמצעות קביעת סכומים עתידיים הנמוכים, לטענתה, מהוצאות האכיפה האמיתיות של החברה. עוד טענה כי דוח הייעוץ שעליו נשענת המדינה נערך לפני יותר מארבע שנים ואינו משקף את העלייה בעלויות בשנים האחרונות, ובהן עלויות דואר, שאילתות למשרד התחבורה, החלפת מערכות בילינג ושינויים בחוק ההוצאה לפועל.

באותו מסמך אף נטען כי בעוד דוח MNS, שעליו הסתמכה הרשות הממונה, דיבר על עודף הכנסות מצטבר של קרוב ל-10.5 מיליון שקלים, חוות דעת נגדית שהציגה כרמלטון קבעה דווקא כי נוצר לחברה הפסד של כ-3 מיליון שקלים בתקופה שנבדקה. החברה הזהירה כי הפחתה של כ-17% בתעריפים עלולה, לשיטתה, לגרום לה הפסדים מצטברים של מיליוני שקלים ואף של עשרות מיליונים לאורך התקופה, וטענה כי אין זה סביר שהמדינה תתקן כעת, על חשבון החברה, סכומים שהיא עצמה קבעה ואישררה במשך שנים.

ביטן דחה את טענת ההחלה למפרע

מנכ"ל כרמלטון דוד פלומין טען בדיון כי הוצאות האכיפה כבדות מאוד ואינן נועדו לייצר רווח לחברה. לדבריו, בעבר היו מחסומים ורק מנויים יכלו להיכנס לאחר זיהוי, אך הסרתם בשל עומסי תנועה יצרה מצב שבו גם נהגים שאינם מנויים עלולים להיכנס בטעות לנתיבים. עו"ד רז נזרי, שייצג את החברה, הוסיף כי כרמלטון אינה מבקשת לגבות יותר מכפי שהיא מוציאה, אך טען שהמדינה מבקשת כעת לאפשר לה לגבות פחות מהעלות בפועל כדי לאזן את התקציב. יו"ר הוועדה דוד ביטן לא קיבל את הטיעון הזה, ואמר כי יש מקום לבצע בדיקות ואיזונים תקופתיים.

הנקודה הזו היא למעשה לב הוויכוח: המדינה מציגה מהלך של תיקון מנגנון גבייה כך שישקף טוב יותר את העלויות, בעוד החברה טוענת שהמנגנון החדש אינו מסתפק בתיקון קדימה אלא מנסה לכסות בדיעבד פערי עבר באמצעות קיצוץ עתידי. זו מחלוקת מהותית, אך בשלב הזה הוועדה אימצה את עמדת משרד התחבורה ולא את עמדת המפעילה.

הדיון הבא כבר מסומן: עצם האגרה

במהלך הדיון עלה גם נושא רחב יותר - לא רק גובה חיובי האכיפה, אלא עצם יוקר השימוש במנהרות הכרמל. סגן ראש עיריית חיפה, אביהו האן, טען כי האגרה עצמה עלתה מ-11 שקלים בתחילת הדרך ל-24 שקלים כיום, וכי תושב שנוסע הלוך ושוב לעבודה עלול לשלם כ-1,000 שקלים בחודש. לדבריו, מדובר ב"אפליה תחבורתית" וכי המחיר לקילומטר גבוה פי שלושה לעומת כביש 6. ביטן הודיע כי יקיים על כך דיון נפרד.

מבחינה ציבורית, זה אולי הסיפור החשוב יותר. ההפחתה שאושרה כעת נוגעת רק לחיובים הנלווים - פיצוי, החזר הוצאות גבייה ואכיפה - ולא למחיר הנסיעה עצמו במנהרות. כלומר, נהגים שיקפידו על תשלום במועד ועל הסדר שימוש תקף לא ירגישו בהכרח שינוי ישיר בכיסם. מי שעשוי ליהנות מן ההפחתה הוא בעיקר מי שייקלע להליכי גבייה, איחור בתשלום או שימוש ללא הסכם תקף.

ועדת הכלכלה אישרה הקלה מסוימת בחיובי האכיפה של מנהרות הכרמל, אך לא נגעה בלב התלונה הציבורית על יוקר הנסיעה עצמה - ודווקא שם צפוי להתנהל הקרב הבא.