הונאות פיננסיות הפכו לאיום מתרחב על הציבור, עם עלייה בהיקפים ובתחכום, כך עולה מסיכום עבודת צוות ייעודי שהוקם ביוזמת בנק ישראל, משטרת ישראל ומשרד התקשורת. הצוות מצביע על מגמה ברורה: עבריינים מנצלים פערים דיגיטליים ופיננסיים – בעיקר בקרב אוכלוסיות מוחלשות – כדי להוציא כספים במרמה.
הצוות, שבו שותפים גם איגוד הבנקים, התאגידים הבנקאיים, חברות כרטיסי האשראי וספקיות התקשורת, מיפה את דפוסי ההונאה המרכזיים. בין הבולטים: השתלטות על מספרי טלפון באמצעות ניוד או שירות "עקוב אחריי", דיוג דרך אתרים מתחזים למוסדות פיננסיים, וכן הונאות טלפוניות והודעות מזויפות.
מפת האיומים המרכזיים
האבחון שביצע הצוות ממקד את מוקדי הסיכון:
*
השתלטות על קו טלפון
- שימוש בניוד מספר או הפניית שיחות לצורך גניבת קודים ואימותים;*
דיוג (Phishing)
- אתרים מתחזים שמטרתם גניבת פרטי גישה ופרטי אשראי;*
הונאות קוליות (Vishing)
- התחזות לנציגים רשמיים לצורך הפעלת לחץ על הקורבן;*
מסרונים מזויפים (Smishing)
- הודעות שמובילות לקישורים זדוניים או מסירת פרטים.צעדים שכבר מקודמים בשטח
לצד המיפוי, הצוות מציג שורה של מהלכים שכבר יצאו לדרך או נמצאים בשלבי יישום:
*
שינוי נוסח הודעות ניוד
- הבהרה מפורשת של רצון הלקוח לעבור חברה, כדי לצמצם השתלטות;*
שינוי מבנה הודעות אימות
- דחיית הופעת הקוד החד-פעמי לסוף ההודעה להפחתת סיכוני גניבה;*
מסלול מהיר למשטרה
- יצירת ערוץ ייעודי להגשת תלונות מצד בנקים וחברות אשראי;*
מאגר מידע מרכזי
- פיתוח שרת שירכז נתונים על מספרים שנוידו לצורך ניהול סיכונים;*
חסימת אתרים מתחזים
- קידום מנגנון שיאפשר לספקיות התקשורת לחסום גישה לאתרים זדוניים.חסמים והצורך במהלך לאומי
לצד ההתקדמות, הצוות מזהיר כי יישום מלא של ההמלצות מחייב טיפול עומק במישור המשפטי והמערכתי. בין האתגרים: קידום חקיקה, הסרת חסמים באסדרה, איזון מול הגנת הפרטיות והקצאת משאבים.
המסקנה המרכזית ברורה: נדרש גורם מתכלל ברמה הלאומית שיגבש אסטרטגיה כוללת למאבק בהונאות הפיננסיות, יתאם בין הגופים השונים ויוודא יישום עקבי לאורך זמן.
בסיכום עבודתו מדגיש הצוות כי ללא תיאום הדוק והובלה מרכזית – הפער בין קצב ההתפתחות של ההונאות לבין יכולת המערכת להדביק אותו רק יעמיק.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה