ועדת הכספים על עיכוב מתווה הפיצויים: דרישה למקדמות מיידיות עד 90%

בכנסת החלו לדון באיחור משמעותי במתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו ממבצע "שאגת הארי", תוך ביקורת חריפה מצד חברי הכנסת ונציגי המשק על היקף הסיוע, קצב ההתקדמות והיעדר ודאות כלכלית.

ועדת הכספים קיימה (14.4.26) דיון ראשון בהצעת החוק לסיוע לעסקים, שבמסגרתה מוצע לעגן פיצוי על הוצאות קבועות ושכר, לצד מסלול לנזקים עקיפים בתקופת הלחימה . עם זאת, כבר בתחילת הדיון הובהר כי המתווה הנוכחי אינו נותן מענה למציאות של לחימה מתמשכת.

דרישה להזרמת כסף מיידית

הקו המרכזי בדיון היה דרישה חד־משמעית להזרמה מיידית של מקדמות. חברי הכנסת ונציגי המגזר העסקי דרשו מקדמות של עד 90% מהנזק, לצד הגדלת תקרות הפיצוי והתאמת החישובים לשנת 2023 – לפני השחיקה הכלכלית המצטברת.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, הבהיר כי בכוונתו לעגן סעיף שיאפשר החלה אוטומטית של מנגנון הפיצויים גם בעתיד, במקרה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף. לדבריו: "לא יתאפשר מצב שבו כספי הפיצויים נעצרים אצל המעסיקים – הכסף חייב להגיע לעובדים".

ביקורת חריפה על האוצר

חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה כאחד מתחו ביקורת חריפה על העיכוב בגיבוש המתווה. ח"כ ולדימיר בליאק הגדיר את המצב "בזיון", וטען כי ניתן היה להפעיל את המתווה כבר בשבועות הראשונים של הלחימה.

גם ח"כ נעמה לזימי הצביעה על הפער בין המציאות בשטח לבין קצב קבלת ההחלטות: "חודש וחצי אחרי – רק עכשיו מתחילים לדון. חוסר הוודאות גומר אנשים".

ח"כ אחמד טיבי הדגיש את הצורך במנגנון קבוע: "לא ייתכן שבכל פעם בעלי עסקים צריכים להתחנן מחדש".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

פערים בין המגזר הציבורי לפרטי

סוגיית האפליה בין המגזר הציבורי לפרטי עמדה בלב הדיון. נציגי המגזר העסקי טענו כי בעוד עובדי המדינה נהנים מהגנה רחבה, עובדים במגזר הפרטי אינם מקבלים פיצוי מלא, ולעיתים אינם מקבלים שכר כלל בימים הראשונים.

שחר תורג'מן מאיגוד לשכות המסחר אמר כי מדובר במצב שבו "הסקטור הפרטי הפך לדרג ב'", בעוד אחרים הזהירו מפגיעה ארוכת טווח בשוק העבודה.

ענפים על סף קריסה

נציגי ענפי התיירות, המסעדנות והאירועים הציגו תמונת מצב קשה במיוחד. לדבריהם, הענפים טרם התאוששו ממשברים קודמים וכעת ניצבים בפני סכנת קריסה מיידית.

מנכ"ל משרד התיירות ציין כי מאות מלונות סגורים וכי הענף טרם התאושש מאז 2020. בעלי עסקים מטבריה התריעו כי הם מתקרבים לחדלות פירעון, בעוד בעלי אולמות אירועים תיארו קושי לעמוד בהוצאות בסיסיות.

במקביל עלתה דרישה להרחיב את טווח הזכאות לפיצויים גם ליישובים שאינם מוגדרים "קו עימות" אך נפגעו בפועל, בהם אזור הכנרת ויישובים בצפון.

קריאה למתווה קבוע לשנים קדימה

אחת הדרישות המרכזיות שעלו בדיון היא לעגן בחוק מתווה פיצויים קבוע, שייתן ודאות לעסקים במצבי חירום עתידיים. חברי הכנסת הציעו לקבוע הוראת שעה רב־שנתית, שתייתר את הצורך בדיונים חוזרים בכל משבר.

גם נציגי העצמאים הדגישו כי מדובר בכשל מערכתי מתמשך: "אין נוהל פיצוי קבוע – זה בלתי מתקבל על הדעת".

הדיון הסתיים ללא הכרעה, אך עם מסר ברור לממשלה: ללא הזרמת כספים מהירה והרחבת המתווה – חלקים נרחבים מהמגזר העסקי עלולים שלא לשרוד את המשבר הנוכחי.