יו"ר הכנסת בטקס השמות: לא לכל איש יש שם

לא לכל איש יש שם - זה היה המסר החריף והכואב שביקש יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה להציב במרכז הטקס הממלכתי "לכל איש יש שם", שהתקיים (14.4.26) בכנסת והוקלט מבעוד מועד בשל המתיחות הביטחונית. השנה עמד הטקס בסימן "המשפחה היהודית בשואה", ובמוקדו עמדה קריאת שמות הנספים לצד עדויות על אובדן, הישרדות והמשכיות.

אוחנה התעכב בדבריו דווקא על מי שלא זכו אפילו להיזכר בשם פרטי. לדבריו: "האמת היא שלא לכל איש יש שם. 4 מיליון ו-800 אלף שמות אספו וליקטו ביד ושם לצורך מיזם ספר השמות, אך עוד לפחות מיליון שמות חסרים; משפחות שלמות ולעיתים קהילות שלמות, שנמחו מעל פני האדמה ולא נותר מהן אפילו זכר, אפילו ניצול אחד שיספר שהיו קיימים".

הוא סיפר כי בביקורו ביד ושם עם נשיאת הבונדסטאג, יוליה קלוקנר, נעצר ליד רישום אחד שטלטל אותו במיוחד: "רייך. שם פרטי: לא ידוע. מקום הלידה: אושוויץ. תאריך הלידה: 11 בספטמבר 1944. גיל משוער בעת המוות: כחצי שעה". אוחנה הוסיף: "לתינוקת רייך שנלקחה מאמה, אירן, כחצי שעה לאחר לידתה, אז נטבחה - עוד לא היה שם. יהי זכרם של כל קורבנות השואה, גם אלה שנותרו ללא שם, ברוך לעד. השם יקום דמם".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

שישה סיפורי חיים במקום שישה מיליון קולות

במהלך הטקס שודרו סיפוריהם של שישה שורדי שואה, לזכר ששת המיליונים. כל אחד מן הסיפורים המחיש בדרך אחרת את התפרקות התא המשפחתי, את ההישרדות בתנאים בלתי אנושיים ואת הניסיון לבנות חיים מחדש לאחר המלחמה.

מרים גרייבר איבדה את אביה שנלקח לאושוויץ, בעוד היא, אמה ואחותה נכלאו בגטו בודפשט בתנאים של רעב, צפיפות ופחד. ברגע מכריע, כשאמה נשלחה לטרנספורט, היא הסתירה את בנותיה בערימת אשפה כדי להצילן, ובהמשך הצליחה להימלט ולשוב אליהן.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

יונה לקס שרדה לאחר שגורשה מגטו לודז' לאושוויץ עם אחיותיה, לאחר שהוריה נרצחו. עם הגעתה עברה סלקציה בידי ד"ר מנגלה, שקבע כי תישלח מיד למוות, אך אחותה התחננה על חייה והסבירה כי השתיים תאומות - דבר שהביא להחזרתה לצורך ניסויים רפואיים אכזריים.

יוסף, יוסקה, הרשקוביץ איבד את אמו ואת אחיו שנשלחו למוות, ונותר עם אביו ואח אחד בלבד. בהמשך הועבר בין מחנות עבודה שונים, שבהם הועסק בעבודות פרך בתנאים של רעב, השפלה וסכנת מוות מתמדת.

מאובדן מוחלט להקמת משפחות בארץ

דב לנדאו איבד את מרבית בני משפחתו, הועסק בעבודות כפייה וחי בתנאים קשים. לאחר מכן לחם במלחמת העצמאות ואף נפל בשבי הירדני. בהמשך הקים משפחה גדולה, והוא זכה ל-78 נינים. במשך השנים הקדיש את חייו לעדות ולהנצחת זיכרון השואה.

שמעון רוטשילד היה היחיד מבני משפחתו ומתשעת אחיו ששרד. גם הוא עבר עבודות כפייה, רעב, אלימות וניסויים אכזריים. לאחר עלייתו לארץ נפצע במלחמת הקוממיות.

אווה ארבן, ילידת צ'כוסלובקיה, הייתה בין מאה הילדים בלבד ששרדו בטרזין מתוך 50 אלף. היא שרדה גם את צעדת המוות, שבה נספתה אמה, ועלתה לישראל בשנת 1948. לארבן 16 נינים, והיא חיברה ספר על קורותיה בשואה שתורגם ל-16 שפות.

במהלך הטקס קרא השחקן ישראל אטיאס מעדותו של שורד השואה קרול פילה, עולה חדש מצרפת בן 95. פילה, יליד פולין, איבד את כל משפחתו במלחמה, הגיע למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו ושרד גם את צעדת המוות.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

ראשי המדינה השתתפו במעמד

במעמד קריאת השמות השתתפו נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, ראש עיריית ירושלים משה ליאון, יו"ר הנהלת יד ושם דני דיין, שרים, סגני שרים וחברי כנסת.

גם הרבנים הראשיים השתתפו בטקס: הרב הראשי לישראל קלמן בר קרא פרקי תהילים, והרב הראשי הספרדי, הראשון לציון הרב דוד יוסף, אמר קדיש. החזן הצבאי הראשי לצה"ל, סא"ל שי אברמסון, נשא את תפילת "אל מלא רחמים".

הטקס נחתם בשירת ההמנון הלאומי "התקווה", בביצוע להקת פיקוד מרכז.