64.8% מהישראלים מתנגדים להפסקת האש, 70% רואים בה התקפלות אמריקנית

הציבור הישראלי מביע עמדה שלילית וחשדנית מאוד ביחס להפסקת האש מול אירן, וסבור ברובו הגדול כי מדובר בהתקפלות אמריקנית. כך עולה מסקר חדש שפרסם (יום ב', 13.4.26) ד"ר נמרוד ניר ממכון אגם ומהאוניברסיטה העברית בירושלים. הסקר נערך ב-9 וב-10 באפריל 2026, בקרב מדגם של 1,312 ישראלים - 1,084 יהודים ו-228 ערבים - עם טעות דגימה של 3.2% וברמת ביטחון של 99%.

לפי הסקר, 64.8% מהמשיבים מתנגדים להפסקת האש, רק 15.4% תומכים בה, וכ-70% סבורים כי מדובר ב"התקפלות" אמריקנית מול אירן. במקביל, הציבור כמעט חצוי בשאלה מה אמורה מדינת ישראל לעשות כעת: 41.4% סבורים שיש לכבד את הפסקת האש, לעומת 39.5% התומכים בהמשך התקיפה.

אחד הממצאים הבולטים בסקר הוא רמת הספקנות ביחס להסדרה מדינית רחבה יותר. 35.7% השיבו שלא ניתן להגיע להסכם בין ארה"ב לאירן בתנאים הקיימים, ו-43.5% העריכו שהסיכוי לכך נמוך, כך שבסך-הכל קרוב ל-80% רואים הסכם כזה כבלתי אפשרי או כבעל סבירות נמוכה. גם אם ייחתם הסכם שישאיר את המשטר האירני הנוכחי על-כנו, רוב גדול רואה בכך סיכון לישראל: 57.4% השיבו שהדבר יהיה "רע מאוד" לביטחון ישראל ו-21.1% נוספים הגדירו זאת "די רע".

באותה מידה, הציבור גם אינו קונה את המסרים הרשמיים שמציגים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ונשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, על עוצמת הפגיעה באויב. פחות מרבע מהנשאלים מאמינים שאירן נפגעה בצורה שייקח לה שנים להשתקם, ופחות מחמישית סבורים כך לגבי חיזבאללה. בנוסף, 44.2% אמרו שאינם מאמינים כלל להצהרות שלפיהן אירן "חלשה מאוד" או "על סף קריסה". יותר ממחצית הנשאלים גם אמרו שהפער בין הצהרות דומות שנשמעו לאחר סבבים קודמים לבין חזרת האיום בפועל פוגע במידה רבה או רבה מאוד באמונם בהצהרות הנוכחיות.

לתחושת אי-האמון הזאת מתווספת גם ביקורת חריפה על המידע שהציבור מקבל. 34.6% השיבו שהציבור בישראל כלל לא מקבל תמונת מצב מלאה ואמינה על מצב המלחמה, ו-36.4% אמרו שהוא "לא כל כך" מקבל תמונה כזו. כלומר, מעל 70% מהישראלים סבורים שאין בידיהם תמונה מלאה ואמינה של המצב.

גם במישור הרגשי והאזרחי ניכרת שחיקה עמוקה. התחושה הדומיננטית ביותר שעלתה בסקר היא ייאוש, עם 36.8%, ואחריה בלבול עם 18.1% וכעס עם 15.6%, בעוד שרק 14.2% ציינו תקווה ו-4.3% בלבד גאווה. כאשר הנשאלים התבקשו לבחור בין אופטימיות לפסימיות, 62.2% הגדירו את עצמם כיום בעיקר פסימיים. 58.4% דיווחו על שחיקה רבה או רבה מאוד מהמשך המלחמה, ולמעלה ממחצית דיווחו על פגיעה משמעותית בשגרת החיים.

בהשוואה לציפיות שהיו בתחילת המערכה, התמונה כיום קודרת יותר. 32.1% אמרו שהמציאות בשטח פחות טובה מכפי שציפו, ו-30.8% השיבו שהיא הרבה פחות טובה, כך שמעל 60% סבורים שהמציאות הנוכחית גרועה מהצפוי. רק 13.1% אמרו שהיא טובה יותר מהציפיות. גם התמיכה בדיעבד ביציאה למערכה נשחקה: אם בתחילתה 63% תמכו בתקיפה על אירן ורק 24% התנגדו, כעת רק 37.4% אומרים שהיו תומכים ביציאה אליה אילו ידעו מראש כיצד תתפתח, 33.9% אומרים שלא, ו-28.7% אינם בטוחים.

הסקר מצביע גם על הערכה צוננת למדי של ניהול המערכה. יותר ממחצית הציבור העניקו לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון ישראל כ"ץ ציון "גרוע מאוד" או "רע". לעומת זאת, הרמטכ"ל אייל זמיר קיבל שיעור גבוה יותר של ציונים "סביר" ו"מצוין" בהשוואה לשניים האחרים, בעוד שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ זכה לפיזור תשובות מעורב יותר. במקביל, בהשוואה לתחילת המערכה נרשמה ירידה בתמיכה בנתניהו כמועמד מועדף לראשות הממשלה מ-40.4% שקיבל בסקר שנערך ב-3 במרס 2026, ל-34.2% כיום.

ובכל זאת, לא כל התמונה חד-משמעית. בשאלה כיצד המערכה תשפיע בטווח הארוך על ביטחון ישראל, 42.2% סבורים שהיא תחזק את הביטחון, לעומת 33.7% החושבים שהיא תחליש אותו. מנגד, בשאלה כיצד יש להעריך את מצב המערכה נכון להיום, רק 10% רואים בה הצלחה משמעותית, 28.4% מדברים על הצלחה חלקית, 29.5% אומרים שלא מדובר לא בהצלחה ולא בכישלון, ו-32.1% מגדירים את המצב ככישלון. אשר לתנאים שיהפכו הסכם הפסקת אש ליותר קביל, רוב הציבור סימן בראש ובראשונה הסדרה ביטחונית ארוכת טווח והחלשה משמעותית של יכולות טילים ורקטות.