משרד התפוצות מזהיר: האנטישמיות עוברת למיינסטרים

האנטישמיות כבר אינה תופעה שולית - אלא מערכת גלובלית רחבה, המתפתחת במהירות בעיקר בזירה הדיגיטלית, ומחלחלת משם לרחוב, לאקדמיה ולמערכת הפוליטית. כך עולה (13.4.26) מדוח מצב האנטישמיות של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות.

הנתונים מצביעים על עלייה חדה בהיקף ובעומק התופעה: מאות תקיפות פיזיות, הצתות ופגיעות ברכוש, לצד 20 יהודים שנרצחו בשנה אחת. במקביל תועדו 958 תקריות אנטישמיות ב-72 מדינות, כאשר עיקרן במדינות מערביות.

האנטישמיות עוברת לרשת - והופכת למנוע מרכזי

המאפיין הבולט ביותר בדוח הוא המעבר של האנטישמיות למרחב המקוון - לא רק כזירת ביטוי, אלא כמנגנון הפצה והקצנה מרכזי. לפי הדוח, מאז מתקפת 7 באוקטובר 2023, האנטישמיות ברשת הפכה לרכיב קבוע בשיח הגלובלי.

פלטפורמות מבוססות טקסט כמו X ו-Facebook מציגות רמות גבוהות של הסתה גלויה, בעוד שב-TikTok וב-YouTube מופיעים תכנים אנטישמיים מוסווים - באמצעות וידאו, סמלים ועריכה מגמתית. התוצאה היא יצירת "אקוסיסטם" של שנאה, שבו מסרים קיצוניים חוזרים ומתחזקים.

הדוח מדגיש כי מנגנוני ההמלצה והאלגוריתמים אינם ניטרליים: הם מגבירים חשיפה לתכנים קיצוניים, יוצרים לולאות הדהוד ומאיצים הפצה של דיסאינפורמציה.

משפיענים ורשתות אקטיביזם - מכפילי כוח

גורם מרכזי בהפצת התופעה הוא פעילות של משפיענים ורשתות אקטיביזם. לפי הדוח, דמויות בעלות תפוצה רחבה משלבות נרטיבים אנטי-ישראלים ואנטישמיים בתוך שיח רחב יותר - פוליטי, חברתי או קונספירטיבי.

כך נוצרים "גשרים" בין קהלים שונים, שאינם בהכרח אנטישמיים מלכתחילה, אך נחשפים בהדרגה לתכנים אלו. התוצאה היא נרמול של השיח והפיכתו לחלק מהזרם המרכזי.

במקביל, הדוח מצביע על פעילות של ארגונים אנטי-ישראלים בינלאומיים, הפועלים בזירות משפטיות, ציבוריות ואקדמיות במטרה לערער את הלגיטימיות של ישראל - ולעיתים מטמיעים נרטיבים אנטישמיים כחלק מהפעילות.

מהמסך לרחוב: הקשר הישיר לאלימות

אחד הממצאים החמורים הוא הקשר הישיר בין הסתה ברשת לאלימות פיזית. לפי הדוח, השיח המקוון אינו רק משקף את המציאות - אלא יוצר אותה.

גלים של תכנים אנטישמיים מתפרצים לאחר אירועים גיאופוליטיים, ולאחריהם נרשמת עלייה בתקיפות, בהטרדות ובפיגועים. הדוגמה הבולטת היא הפיגוע בחוף בונדי באוסטרליה, שבו נרצחו 15 בני אדם - לאחר תקופה של הסתה ממושכת ברשת.

הדפוס חוזר על עצמו: תחילה הסתה, לאחר מכן ונדליזם, ולבסוף אלימות קטלנית.

הגבול מיטשטש: בין ביקורת פוליטית לאנטישמיות

הדוח מתריע גם מפני טשטוש הגבולות בין ביקורת פוליטית לגיטימית לבין הסתה אנטישמית. שימוש בסיסמאות, הכללות ונרטיבים קונספירטיביים מאפשר להציג מסרים אנטישמיים במסווה של שיח פוליטי.

בנוסף, מצביע הדוח על חדירת תכנים אלו גם למוסדות חינוך ואקדמיה, שם הם מוצגים לעיתים במסגרת של שיח זכויות אדם או אנטי-קולוניאליזם - מבלי להכיר במשמעותם האנטישמית.

מדיניות, פוליטיקה והזירה הבינלאומית

הדוח מתייחס גם להשפעת החלטות מדיניות וארגונים בינלאומיים, שלעיתים תורמים להעמקת נרטיבים אנטי-ישראלים. לצד זאת, מצוינת מעורבות של גורמים קיצוניים, בהם חמאס, הפועלים בזירה התודעתית הבינלאומית באמצעות רשתות אזרחיות וארגונים.

הצטלבות זו בין פוליטיקה, רשתות חברתיות וארגונים אידאולוגיים יוצרת תשתית רחבה ומתמשכת להפצת שנאה.

הערכה קדימה: תופעה מתמשכת ומתעצמת

לפי התחזית, האנטישמיות אינה צפויה לדעוך בשנה הקרובה. להפך - היא צפויה להעמיק, עם התבססות מוקדי פעילות, הרחבת השפעת הרשתות והתחזקות הקשר בין הסתה מקוונת לאלימות בשטח.

שר התפוצות עמיחי שיקלי מסכם: "מה שהתחיל בהסתה ברשת ממשיך באופן ישיר לפיגועים נגד הקהילה היהודית. אם לא תהיה פעולה נחושה - המצב יחמיר".

האנטישמיות של 2026 אינה רק בעיה של ביטחון אישי - אלא תופעה מערכתית, חוצת גבולות, הפועלת במקביל ברשת, ברחוב ובשיח הציבורי.