האלימות האנטישמית בעולם המערבי שוברת שיאים חדשים, עם עלייה חדה במספר התקיפות בגוף והקורבנות - כך עולה (13.4.26) מהדוח השנתי של אוניברסיטת תל אביב.
במהלך השנה נרצחו 20 יהודים בארבע מתקפות שונות בשלוש יבשות - המספר הגבוה ביותר מזה יותר משלושה עשורים. במקביל, במדינות רבות נרשם גידול במספר התקיפות הפיזיות, כולל מעשי אלימות כמו מכות ויידוי אבנים.
הדוח מדגיש כי שנת 2025 לא הביאה את ההקלה שקיוו לה, אלא המשך של מגמה רחבה ומתמשכת של שנאה, הסתה ואלימות. גם לאחר דעיכת הלחימה בעזה, רמת האירועים נותרה גבוהה משמעותית ביחס לשנים שקדמו לה.
היקף התופעה גבוה מהעבר
לצד העלייה באלימות הקשה, התמונה הכוללת מורכבת יותר. במספר התקריות הכולל - הכולל גם משתחתנות (ונדליזם), איומים והטרדות - נרשמו הבדלים בין מדינות: בחלקן עלייה מתונה ובאחרות ירידה. עם זאת, בכל מדינות המערב רמת התקריות נותרה גבוהה משמעותית ביחס לשנת 2022.
אחת המסקנות המרכזיות בדוח היא כי האנטישמיות אינה עוד גל זמני הקשור לאירוע נקודתי, אלא תופעה שהופכת לנורמה חברתית במדינות שבהן פועלות קהילות יהודיות גדולות. המחברים מדגישים כי לא רק מספר האירועים חשוב, אלא גם חומרתם והשלכותיהם.
עורך הדוח, הפרופסור אוריה שביט, התריע כי "רמה גבוהה של תקריות אנטישמיות הופכת למציאות שמתרגלים אליה". לדבריו, העלייה באלימות קשורה גם לאכיפה חלקית: "כאשר רשויות אכיפת החוק אדישות לפשעים קטנים - התוצאה היא פשעים גדולים".
מדינות בולטות בעלייה
באוסטרליה נרשמו נתונים חריגים במיוחד, עם עלייה מתמשכת במספר התקריות בשנים האחרונות. האירוע הקשה ביותר היה טבח חנוכה סמוך לסידני, שבו נרצחו 15 יהודים.
גם בקנדה נרשמה עלייה חדה, כאשר מספר התקריות הגיע ל-6,800 - יותר מפי שלושה לעומת 2022. לפי הנתונים, יהודים מהווים אחוז קטן מהאוכלוסייה, אך הם יעד מרכזי לפשעי שנאה.
בבריטניה נרשמה עלייה במספר התקריות הכולל, כאשר דווקא לאחר סיום הלחימה בעזה חלה החמרה נוספת. בצרפת נרשמה ירידה במספר הכולל, אך עלייה במספר האירועים האלימים.
הדוח מצביע על כך שהתמונה אינה אחידה: במדינות מסוימות נרשמת ירידה במספר הכולל, אך במקביל עלייה בתקיפות הפיזיות - תופעה שממחישה כי חומרת האירועים אינה פוחתת ולעיתים אף מחמירה.
ארצות הברית: ירידה חלקית, עלייה באלימות
בניו-יורק נרשמה ירידה קלה במספר התקריות הכולל, אך לאחר סיום הלחימה חלה שוב עלייה. גם בשיקגו נרשמה ירידה כללית לצד עלייה במספר התקריות האלימות.
במקביל, הדוח מזהיר מפני השפעת שיח פוליטי קיצוני והפצת תיאוריות קונספירציה, שמעניקים לגיטימציה גוברת לביטויי אנטישמיות. חלק ניכר מהמבצעים פועלים לבדם ואינם משתייכים לארגונים, דבר שמקשה על מניעה מוקדמת.
עוד עולה כי ההסתה מתפתחת במקרים רבים במרחב הדיגיטלי, דרך רשתות חברתיות ותכנים מקוונים, ומשם זולגת למציאות האלימה.
אנטישמיות גם מחוץ לרחוב
הדוח מצביע על חדירה של תכנים אנטישמיים גם למרחבים נוספים - בהם האקדמיה, מערכת הבריאות, התרבות והפוליטיקה. במקומות אלו, יהודים נתקלים לא רק באיומים ישירים אלא גם באווירה עוינת ובהדרה.
לפי המחברים, האנטישמיות המודרנית אינה מתמצה באלימות גופנית, אלא כוללת גם שיח, נורמות ויחסי כוח המשפיעים על תחושת הביטחון של קהילות יהודיות.
ביקורת על מדיניות הממשלה
מחברי הדוח מותחים ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה במאבק באנטישמיות. לדבריהם, לא בוצעה פעולה משמעותית שתתרום למאבק, ואף נגרם נזק באמצעות הרחבת יתר של המונח "אנטישמיות", שפגעה במשמעותו.
הדוח מצביע גם על פער בין הצהרות פוליטיות לבין פעולה אפקטיבית בשטח, ומדגיש כי המאבק מחייב אכיפה עקבית, הגדרות ברורות, איסוף נתונים אמין וחינוך מתמשך.
עוד המליצו החוקרים לשנות את מבנה המאבק ולהעביר סמכויות לנציגויות ישראל בעולם, מתוך תפיסה שההתמודדות דורשת פעילות ישירה מול קהילות ורשויות מקומיות.
מציאות שמתקבעת
התמונה הכוללת העולה מן הדוח מצביעה על מגמה מדאיגה: גם כאשר מספר התקריות הכולל אינו מזנק באופן חד, האלימות הקשה נגד יהודים נמצאת בעלייה.
המחברים מדגישים כי האנטישמיות אינה רק בעיה של קהילה אחת, אלא מדד לבריאותה של חברה דמוקרטית. כאשר שנאה כלפי יהודים מתקבלת בסובלנות, מתרחב גם המרחב לשנאה כלפי קבוצות נוספות.
המשמעות היא שהאנטישמיות אינה רק מתגברת - אלא משנה אופי, הופכת עמוקה יותר, ומבססת את עצמה כתופעה גלובלית מתמשכת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה