בג"ץ למשטרה: אפשרו הפגנות בחיפה ובתל אביב ותפילה בכותל

בית המשפט העליון הורה למשטרה ולפיקוד העורף לאפשר את קיום ההפגנות המתוכננות למוצאי שבת הקרובה בחיפה ובתל אביב (יום ו', 10.04.26) וכן תפילה בכותרת. בהחלטת ביניים שניתנה במסגרת שתי עתירות המאחדות דרישות לחופש מחאה וחופש פולחן, קבעו השופטים יצחק עמית, יחיאל כשר ורות רונן, כי יש לאפשר התקהלות של לפחות 150 איש במרכז חורב, ומספר משתתפים בכיכר הבימה התואם את קיבולת המרחבים המוגנים במקום. כמו-כן קבעו כי יש לאפשר תפילה בכותל המערבי בתנאים שנקבעו.

ההחלטה התקבלה לאחר שנציגי המדינה הודו בדיון כי טרם גובשה מדיניות סדורה המאזנת בין צורכי הביטחון לזכויות היסוד. השופטים הבהירו כי חריגה ממספר המשתתפים שנקבע תהיה נתונה לשיקול דעת המפקד בשטח, תוך הדגשה כי אין לפזר הפגנות באופן אוטומטי אלא בהתאם להערכת סיכון ממשית לסדר הציבורי ולביטחון המפגינים.

המדינה נדרשת להגיש תצהירי תשובה מפורטים עד לתאריך 26.04.26, ובהם נתונים על אכיפת הנחיות פיקוד העורף באירועים אחרים והסברים על ההבחנה בין סוגי מרחבים מוגנים, כגון חניונים תת-קרקעיים לעומת מקלטים תקניים.

החלטת בג"ץ מסמנת קו פרשת מים זמני המגביל את יכולתה של המשטרה להשתמש במצב הביטחוני כעילה גורפת לצמצום חופש המחאה. הדרישה לקבלת נתונים השוואתיים על אכיפה במקומות אחרים עשויה לחשוף פערים ביישום הנחיות פיקוד העורף בין מגזרים ואירועים שונים, ולחייב את המדינה להציג קריטריונים אחידים ושקיפים כבר בשבועות הקרובים.

פרטי ההליכים:

שופטים

בג"ץ 8622-03-26

בג"ץ 1606-04-26

באי-כוח המשיבים

דיון בעל-פה: עמדת גורמי המקצוע (פיקוד העורף ומשטרת ישראל)

תת-אלוף אלדד אדרי (רמ"ט פיקוד העורף):

* שיקולי חיי אדם בלבד: הדגיש כי מדיניות הפיקוד נקבעת אך ורק על בסיס הצלת חיים, ללא שיקולים זרים.
* מעבר ל"מצב ירוק": ציין כי מרבית המדינה עברה למגבלה של 1000 איש, וכי נבחנת הסרת מגבלה זו כדי לאפשר חזרה לשגרה.
* החרגות: הסביר כי הצבא ממליץ והדרג המדיני מאשר את המדיניות הכללית, אך לאלוף סמכות לאשר החרגות ספציפיות.

סגן-אלוף משה שלמה (ראש ענף הנדסה):

* מרחב מוגן תקני מול מחסה: הסביר את ההבחנה ההנדסית בין מקלטים (מיגון תקני) לבין חניונים תת-קרקעיים (מחסה מיטבי).
* חניון הבימה: ציין כי קומות 3- ו-4- מספקות מחסה טוב, אך בחישוב המכסות (150 איש) התחשבו רק במקלטים התקניים ובצפיפות שנוצרת בשל דיירים סמוכים ומפוני הרכבת הקלה השוהים שם.

* ניצב דוד פילו (ראש אגף מבצעים, משטרת ישראל):

* חומרת האיום: ציין כי מדובר בטילים בעלי ראשי קרב של מאות קילוגרמים, דבר המחייב משנה זהירות.
* אכיפה שוויונית: טען כי המשטרה פיזרה כ-19 אירועים מתוך 120 (כולל חתונות ומסיבות) בשל הפרת הנחיות, ולא רק הפגנות.

טיעוני העותרים

עו"ד טל חסין ועודד פלר (האגודה לזכויות האזרח):

* אכיפה סלקטיבית: טענו כי המשטרה נערכת בכוחות עצומים (פרשים ומכת"זיות) רק להפגנות, בעוד שבחופי הים, בנמלים ובפארקים שוהים אלפי אנשים ללא אכיפה וללא מרחבים מוגנים.
* סעד ביניים: ביקשו כי עד לגיבוש המדיניות, המשטרה תאכוף את הנחיות פיקוד העורף באופן שוויוני בלבד, וכי כל החלטה על פיזור הפגנה בגין הפרת הנחיות תעבור אישור של היועצת המשפטית לממשלה.

עו"ד נתן רוזנבלט (עמותת "אמת ליעקב"):

* חופש הפולחן בכותל: טען כי קיימת פגיעה קשה ברגשות מיליוני מאמינים כאשר רחבת הכותל נותרת ריקה בעוד מקומות בילוי פתוחים.

* הצבת מיגוניות: הציע פתרון פרקטי של הצבת מיגוניות ברחבה כדי להגדיל את המכסה, וטען כי זכות הפרט לקחת סיכון אישי כדי להתפלל (בדומה לנסיעה בכבישים במלחמה).

עו"ד מתן בן שאול (הקרן למורשת הכותל):

* חלופות שלא נבחנו: טען כי קיימים חללים מתחת לרחבת הכותל בעלי רמת מיגון גבוהה שיכולים להכיל מאות אנשים נוספים, אך פיקוד העורף מסרב לסייר במקום ולבחון אותם הנדסית.

שאלות ההרכב (הנשיא עמית והשופטים)

* אריתמטיקה של איזון: הנשיא עמית הקשה על פיקוד העורף: "אם במקום ללא הגנה מותר 1000 איש, איך במקום עם חניון ענק (הבימה) המכסה היא רק 150?".
* זמינות פתחים: בית המשפט תהה מדוע בחישוב זמני המילוט בחניון הבימה נלקחו בחשבון רק 2 פתחים מתוך 6 קיימים.
* הערכת חסר של זכויות: השופטים הדגישו כי חופש הביטוי והדת הם "זכויות בת מכבוד האדם" ונמצאים על אותו מישור חוקתי, וחבל שנוצר רושם בציבור כאילו יש העדפה לאחת על פני השנייה.

הדיון הסתיים בבקשת המדינה להגיש תצהיר תשובה מעודכן בתוך שבועיים.