''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
26°
ירושלים 21°
חיפה 26°
באר שבע 24°
אילת 30°
מדורים
שימושי PLUS

שדות בלי דשן: המלחמה באירן מגיעה לצלחת

שיבושי הסחר במפרץ מצמצמים את היצע הדשנים בעולם * עלויות הייצור החקלאי מטפסות בשל התייקרות אנרגיה ודלק * מדינות מתפתחות תלויות במיוחד באספקה שנפגעה * הכלכלנים מזהירים: הפגיעה ביבולים תורגש בהמשך השנה

עידן יוסף
כ"ב ניסן התשפ"ו
מהים לשדה - המלחמה משנה את הכלכלה החקלאית [עיבוד AI]
מהים לשדה - המלחמה משנה את הכלכלה החקלאית [עיבוד AI]

המלחמה בין ארה"ב וישראל לאירן מתחילה לייצר אפקט כלכלי רחב - והשלכותיה חורגות הרבה מעבר לשוק האנרגיה. אחד התחומים הראשונים שנפגעים הוא החקלאות העולמית, הנסמכת במידה רבה על אספקת דשנים סדירה ממדינות המפרץ.

לפי דיווח שפורסם באקונומיסט, שיבושי התנועה הימית במפרץ הביאו לצמצום חד ביצוא דשנים, כאשר חלק ניכר מהמטענים אינו מגיע ליעדו. התוצאה היא עלייה חדה במחירי חומרי הגלם החקלאיים, ובראשם דשני חנקן, לצד חוסר ודאות מתמשך באשר ליכולת האספקה

ההשפעה אינה מסתכמת במחיר בלבד. דשנים הם רכיב קריטי בייצור חקלאי מודרני, וכל פגיעה בזמינותם מאלצת חקלאים לשנות החלטות: מעבר לגידולים חלופיים, הפחתת שימוש בדשן או צמצום שטחי זריעה. צעדים אלו, גם אם ננקטים בזהירות, צפויים להשפיע ישירות על היקף היבולים.

לחץ גובר על שרשרת הייצור

המשבר מתרחש בעיתוי רגיש במיוחד - תחילת עונת הזריעה בחלקים נרחבים של העולם. המשמעות היא שהשיבוש אינו תיאורטי, אלא נוגע להחלטות שמתקבלות בזמן אמת בשדות.

בניגוד למשברים קודמים, שבהם נרשמה קפיצה מיידית במחירי המזון, הפעם ההשפעה מתונה יותר בשלב הראשון. הסיבה נעוצה בכך שהשוק נשען על יבולים קודמים שהיו טובים יחסית. אולם, מרווח הביטחון הזה הולך ומצטמצם ככל שהעלויות עולות ואי־הודאות מתארכת.

הפגיעה החריפה - במדינות מתפתחות

מדינות מתפתחות ניצבות בחזית הפגיעה. רבות מהן תלויות ביבוא דשנים מהמפרץ, ואין להן מלאים משמעותיים. עבור חקלאים קטנים, כל עלייה במחיר או עיכוב באספקה מתורגמים מיד להחלטות כואבות בשטח.

במקביל, גם ניסיונות לגוון מקורות אספקה נתקלים בקשיים. יצרניות מרכזיות אחרות פועלות סמוך לתפוקה מלאה, וחלקן אף מגבילות יצוא לטובת שוק מקומי. מצב זה מצמצם את הגמישות של השוק העולמי.

אנרגיה, דלק והאפקט המצטבר

ההתייקרות אינה מוגבלת לדשנים. ייצורם תלוי בגז טבעי, שמחירו עלה באופן ניכר, ולכן גם הייצור עצמו מתייקר ולעיתים מצטמצם. במקביל, עלויות הדלק החקלאי מטפסות, ומכבידות על כלל שרשרת הייצור - מהעיבוד ועד ההובלה.

כך נוצר אפקט מצטבר: גם חומרי הגלם מתייקרים, גם הייצור מתייקר, וגם ההובלה. שילוב זה מגביר את הלחץ על החקלאים ועל השווקים כאחד.

השלב הבא - השפעה על הצרכן

בשלב זה, ההשפעה על מחירי המזון עדיין מוגבלת יחסית. אולם ההערכות הן כי אם השיבושים יימשכו, הפגיעה ביבולים תתבטא בעליות מחירים בהמשך השנה.

הניסיון ממשברים קודמים מלמד כי שוק המזון מגיב באיחור - אך כשהתגובה מגיעה, היא עלולה להיות חדה. לכן, גם אם המדפים עדיין מלאים, האותות המוקדמים מצביעים על סיכון ממשי להתייקרות רחבה.

בסופו של דבר, המשבר הנוכחי ממחיש עד כמה שוק המזון העולמי רגיש להפרעות גיאו־פוליטיות - ועד כמה אירוע אזורי עשוי להשפיע על הצלחת העונה החקלאית בקנה מידה עולמי.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה