הכנסת אישרה: עונש מוות למחבלים נכנס לספר החוקים

מליאת הכנסת אישרה (30.3.26) את הצעת חוק עונש מוות למחבלים בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 62 תומכים מול 48 מתנגדים ונמנע אחד, והחוק נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.

החוק, ביוזמת ח"כ לימור סון הר־מלך וח"כ ניסים ואטורי, קובע כי תושב יהודה ושומרון שאינו אזרח ישראלי, אשר גרם בכוונה למותו של אדם במסגרת מעשה טרור, דינו מוות בלבד - אלא אם בית המשפט הצבאי יקבע כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מאסר עולם.

עונש חובה, ללא דרישות פרוצדורליות מחמירות

בניגוד להסדרים הקיימים, החוק מבטל תנאים שהגבילו עד כה הטלת עונש מוות: לא תידרש בקשת תביעה, לא תידרש החלטה פה אחד של ההרכב, ואין דרישה לדרגת שופטים מסוימת. עוד נקבע כי מפקד כוחות צה"ל באזור לא יהיה רשאי לחון, להקל או להמיר עונש מוות שנגזר לפי החוק.

בנוסף, תוקן חוק העונשין כך שגם בתחומי מדינת ישראל ניתן יהיה להטיל עונש מוות או מאסר עולם בלבד על מי שגרם למוות במטרה לשלול את קיומה של המדינה במסגרת טרור. סמכות בית המשפט להטיל עונש זה לא תותנה עוד בבקשת התביעה.

ביצוע בתלייה תוך 90 יום

החוק קובע כי גזר דין מוות יבוצע בתלייה בתוך 90 ימים ממועד הפיכתו לחלוט. ראש הממשלה יהיה רשאי לבקש עיכוב ביצוע מטעמים מיוחדים לתקופה שלא תעלה במצטבר על 180 ימים.

עוד נקבע כי הממשלה לא תוכל להורות על שחרור ממאסר של מי שהורשע, נאשם או חשוד בעבירה שדינה מיתה. כן הוסדרו תנאי החזקתו של הנידון למוות בהפרדה, לצד הגבלות גישה וסודיות סביב ביצוע גזר הדין. נפגעי עבירה יקבלו עידכון משירות בתי הסוהר על מועד הביצוע.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי עונש מאסר עולם אינו מרתיע מחבלים, בין היתר בשל האפשרות לשחרור בעסקות, וכי עונש מוות נועד ליצור הרתעה אפקטיבית ולמנוע פיגועים נוספים.

עימות פוליטי והתרחשות חריגה במליאה

במהלך ההצבעה תמך ראש הממשלה בנימין נתניהו בחוק. לאחר האישור נרשם אירוע חריג, כאשר השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר ניסה לפתוח בקבוק אלכוהול במליאה. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה והסדרנים מנעו זאת, ובהמשך הרים בן-גביר כוסית מחוץ לאולם.

בן-גביר בירך על אישור החוק ואמר: "הבטחנו - וקיימנו. מדינת ישראל משנה היום את כללי המשחק. מי שרוצח יהודים לא ימשיך לנשום וליהנות מתנאים בכלא".

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל, הדגיש כי מדובר ב"חוק של אחריות ולא של נקמה", והוסיף כי הוא נועד להרחיב את סל הכלים במאבק בטרור.

ח"כ לימור סון הר־מלך הגדירה את המהלך כ"יום היסטורי", ואמרה כי מדובר במסר ברור של הרתעה ואחריות לאומית.

האופוזיציה: עתירה לבג"ץ בדרך

מנגד, באופוזיציה תקפו בחריפות את החוק. ח"כ גלעד קריב הודיע כי בכוונתו לעתור לבג"ץ יחד עם ארגונים נוספים, וטען כי מדובר ב"חוק לא מוסרי, הסותר את ערכי היסוד של מדינת ישראל ואת הדין הבינלאומי". לדבריו, הייעוץ המשפטי לכנסת התריע מפני קשיים חוקתיים, וההכרעה תועבר כעת לבחינת בית המשפט העליון.

המערכה סביב החוק צפויה לעבור כעת מהזירה הפרלמנטרית אל הזירה המשפטית, שם תיבחן חוקתיותו והשלכותיו.