בעקבות ישראל: אתיופיה וסומלילנד לקראת ברית היסטורית

נשיא סומלילנד, עבד אל-רחמן מוחמד עבדאללהי, צפוי להגיע לאתיופיה בימים הקרובים בעקבות הזמנה רשמית מראש הממשלה אביי אחמד (יום שבת, 28.03.26). המפגש המדיני המתוכנן נועד לעצב מחדש את הדינמיקה האזורית בקרן אפריקה, תוך התמקדות בהרחבת שיתוף הפעולה הלוגיסטי והמסחרי בין המדינות.

במרכז השיחות עומדת סוגיית הגישה הימית של אתיופיה, מדינה ללא מוצא לים, דרך שטחה של סומלילנד. הצדדים ידונו במסגרות עבודה שיאפשרו לאתיופיה להעביר אחוז ניכר מהסחר הבינלאומי שלה דרך נמל ברברה, על חשבון התלות הנוכחית בנמלי דיבוטי. המהלך נתפס כצעד משמעותי לחיזוק השותפות האסטרטגית והכלכלית בין אדיס אבבה להרגייסה.

הכרה מדינית ומתיחות אזורית גוברת

סוגיית ההכרה הרשמית בסומלילנד כמדינה עצמאית צפויה לעלות לדיון, כאשר אתיופיה אותתה בעבר כי לא תהיה הראשונה להכיר בה, אך עשויה להיות השנייה לעשות כן. מהלך כזה עלול להוות תקדים מדיני משמעותי עבור סומלילנד, המבקשת הכרה בינלאומית מזה עשורים.

ההתקרבות בין המדינות מעוררת זעם רב במוגדישו, בירת סומליה, הרואה בסומלילנד חלק בלתי נפרד משטחה הריבוני. מקורות דיפלומטיים מעריכים כי סומליה ואתיופיה נמצאות על סף ניתוק יחסים רשמי, צעד שעלול להוביל להסלמה ביטחונית ופוליטית בקרן אפריקה ולהשפיע על היציבות האזורית כולה.

השלכות על נתיבי הסחר הימיים

הסטת הסחר האתיופי לנמל ברברה מהווה שינוי גאופוליטי מהותי, המשפיע על מאזן הכוחות הכלכלי מול דיבוטי. השותפות האסטרטגית החדשה עשויה לכלול גם שיתוף פעולה ביטחוני ימי, שיעניק לאתיופיה דריסת רגל משמעותית בנתיבי השיט האסטרטגיים של ים סוף ומפרץ עדן.

התפתחויות אלו בקרן אפריקה מתרחשות במקביל לשינויים גלובליים בנתיבי הסחר ולמתיחות הגוברת באזור באב אל-מנדב. ההחלטה האתיופית לקדם את הקשרים עם סומלילנד נתפסת כהימור מדיני מחושב שנועד להבטיח אינטרסים כלכליים ארוכי טווח, גם במחיר של עימות דיפלומטי חזיתי עם ממשלת סומליה.