גוגל תשלם מיליונים על איסוף מידע ביומטרי

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר הסדר פשרה (יום ב', 23.03.26) בתובענה ייצוגית מורכבת נגד ענקית הטכנולוגיה Google LLC. פסק הדין, שניתן על-ידי השופטת איריס רבינוביץ ברון, נועל הליך משפטי שהחל בינואר 2022 ועסק באחת הסוגיות הרגישות ביותר בעידן הדיגיטלי: איסוף מידע ביומטרי ופגיעה בפרטיות המשתמשים.

ראשיתה של הפרשה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישו יעל חפץ ושרון שגיא-בן-משה. המבקשות, שיוצגו על-ידי עורכי הדין ד"ר גיא שגיא ובנימין שגיא ממשרד שגיא בנימין ושות', טענו כי גוגל מפעילה בשירות "גוגל תמונות" אלגוריתם לזיהוי פנים הפועל כברירת מחדל. לפי הטענה, האלגוריתם סורק את פני המצולמים, יוצר עבורם "תבניות פנים" - המהוות מידע ביומטרי אישי - ושומר אותן במאגריה.

הטענה המרכזית הייתה כי גוגל מבצעת את הפעולות הללו מבלי ליידע את המשתמשים בצורה נאותה, ללא קבלת הסכמה מדעת כנדרש בדין הישראלי, ותוך הפרה של חובות רישום מאגרי מידע ביומטריים. המבקשות אף הדגישו כי המערכת אוספת מידע גם על קטינים, וכי גוגל עושה במידע שימוש מסחרי, בין היתר לצורך התאמת פרסומות.

מנגד, גוגל, שיוצגה על-ידי עורכי הדין ד"ר גיל אוריון, ד"ר עמרי רחום-טוויג, נועה ברהום ולי-אור שחרור-ברש ממשרד פישר ושות', הכחישה את הטענות מכל וכל. ענקית הטכנולוגיה טענה כי המידע שנאסף כלל אינו "מידע ביומטרי" המאפשר זיהוי חד-חד-ערכי של האדם, וכי כל הפעולות נעשות בהסכמה מלאה של המשתמשים המאשרים את תנאי השירות. גוגל אף הדגישה כי המשתמשים יכולים להשבית את כלי קיבוץ הפנים בכל עת.

פיצוי כספי והסדרה עתידית

לאחר הליך גישור ממושך בפני פרופ' שרון חנס, הגיעו הצדדים להסדר פשרה. במסגרת ההסדר, גוגל תשלם סכום כולל של 4,250,000 ש"ח. מכיוון שקיים קושי מעשי לאתר ולפצות כל משתמש ומשתמש באופן אישי, הוחלט כי הכסף יועבר לקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד. השופטת רבינוביץ ברון הורתה כי הכספים יועדו למטרות ציבוריות הקרובות לנושא התביעה, כגון קידום אוריינות דיגיטלית והגברת המודעות לפרטיות בישראל.

בנוסף לפיצוי הכספי, גוגל התחייבה ל"הסדרה עתידית" ייחודית לישראל: עידכון דף ההסבר למשתמשים כך שהמידע על-אודות תבניות לזיהוי פנים יופיע בחלק העליון של המסך, באופן נגיש ובולט יותר, מבלי שהמשתמש יידרש לגלול או לפתוח קישורים נוספים.

התערבות בית המשפט בשכר הטרחה

אחת הנקודות המעניינות בפסק הדין נוגעת להתערבות בית המשפט בחלוקת הכספים. הצדדים המליצו במקור על גמול למבקשות ושכר טירחה לעורכי דינם בסכום כולל של 1,325,000 ש"ח (כ-31% מסכום הפשרה). אולם, היועצת המשפטית לממשלה הגישה התנגדות, בטענה כי מדובר בסכומים חורגים מהמקובל. השופטת איריס רבינוביץ ברון אימצה את עמדת המדינה בחלקה.

היא קבעה כי למרות חשיבות התביעה, לא התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות חריגה מתקרת 25% שנקבעה בפסיקת "רייכרט". השופטת ציינה כי ההליך לא היה ממושך במיוחד וכלל דיון קדם-משפט אחד בלבד לפני הפנייה לגישור. כתוצאה מכך, שכר הטרחה והגמול הופחתו לסכום כולל של כ-892,500 ש"ח (21% מסכום הפיצוי).

בסיום פסק הדין, הדגישה השופטת כי ההסדר הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, וכי יש בו כדי להרתיע חברות מהפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות בעתיד.

פרטי ההליך:

* סוג הליך ומספרו: ת"צ 8411-01-22.
* ערכאה: בית המשפט המחוזי מרכז-לוד.
* שופטת: איריס רבינוביץ ברון.

* צדדים: יעל חפץ ושרון שגיא-בן-משה נגד Google LLC.
* עורכי דין מייצגים: ד"ר גיא שגיא ובנימין שגיא (מבקשות); ד"ר גיל אוריון, ד"ר עמרי רחום-טוויג, נועה ברהום ולי-אור שחרור-ברש (גוגל).