במוסד בונים על בינה מלאכותית - אבל מזהירים: הפלת המשטר באירן תיקח זמן

הפלת המשטר באירן אינה יעד מיידי אלא תהליך ארוך, מורכב ובלתי ודאי - כך עולה מחשיפה של הג'רוזלם פוסט, הנשענת על גורמי ביטחון המעורים בפרטים. לפי אותם גורמים, גם בתוך מערכת הביטחון אין ציפייה לשינוי מהיר, וההבנה היא כי מדובר במהלך מצטבר, הנשען על שילוב של פעולות מודיעיניות, טכנולוגיות ותודעתיות לאורך זמן. לצד זאת, יש לציין כי בשנים האחרונות נרשמו גלי מחאה חוזרים בתוך אירן - בעיקר סביב מצב כלכלי קשה, שחיתות שלטונית ודיכוי פוליטי - אך עד כה הם לא הצליחו להביא לשינוי שלטוני.

מהפכה מודיעינית שקטה

מאז כניסתו לתפקיד ב־2021, ראש המוסד דדי ברנע הוביל שינוי מבני עמוק בארגון, שבמרכזו שילוב טכנולוגיות מתקדמות, ובראשן בינה מלאכותית, לצד הרחבת רשת הסוכנים והעמקת הפעילות בתוך אירן עצמה. לפי הדיווח בג'רוזלם פוסט, הוקמה יחידה ייעודית לבינה מלאכותית שתפקידה לא רק לנתח מידע מודיעיני אלא גם להוביל מהלכי השפעה תודעתיים, לפרסם תכנים ולנצל נקודות תורפה פנימיות של המשטר האירני. במקביל, המוסד הגדיל באופן משמעותי את היקף הגיוס וההכשרה של סוכנים מקומיים, כולל מתנגדי משטר, שמסייעים באיסוף מודיעין, איתור מטרות ואף בהכוונת פעולות בשטח, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ותיאום הדוק בין יחידות שונות. מגמה זו משתלבת גם בהערכות מערביות רחבות יותר שלפיהן המאבק באירן מתרחב מהזירה הצבאית הקלאסית לזירה תודעתית וטכנולוגית, שבה מידע והשפעה על דעת קהל הופכים לכלי מרכזי.

ממכה נקודתית למערכה מתמשכת

האסטרטגיה החדשה מבוססת על מעבר ממבצעים בודדים וממוקדים ליכולת רחבה להפעיל עשרות מהלכים במקביל - מודיעיניים והתקפיים - בתוך אירן ומחוצה לה. בעוד שבעבר היה המוסד מוגבל יחסית במספר המבצעים הגדולים שיכול היה לנהל בו־זמנית, כיום מדובר, לפי הפרסום, במערכת המסוגלת להפעיל מאות סוכנים ועשרות פעולות מתואמות, הכוללות איסוף מודיעין, פגיעה בתשתיות, וליווי תקיפות של חיל-האוויר נגד יעדים אסטרטגיים. בין היתר מיוחסות לפעילות זו פגיעות במערכות מכ"ם, בתשתיות טילים בליסטיים ואף מרכיבים בתוכנית הגרעין האירנית, באופן שחייב חלקים ממנה לעבור שיקום כמעט מלא. במקביל, לפי פרסומים זרים בשנים האחרונות, ישראל וגורמים מערביים הפעילו גם יכולות סייבר מתקדמות נגד תשתיות אירניות, מה שממחיש את המעבר למערכה רב־ממדית שאינה מוגבלת רק לשדה הקרב הממשי.

היעד: מחאה עממית רחבה

צילום: ברנע. מאות סוכנים ומהפכה שקטה [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]

ליבת התוכנית אינה צבאית בלבד אלא חברתית ותודעתית, כשהמטרה היא ליצור תנאים שיביאו את הציבור האירני לצאת לרחובות בהיקף רחב ולערער מבפנים את יציבות המשטר. במסגרת זו נעשה שימוש גם ברשתות חברתיות ובפניות פומביות למתנגדי המשטר, לצד ניסיון להעצים תחושת הצלחה של פעולות נגד המשטר ולערער את אמון הציבור בו. עם זאת, גורמי הביטחון מדגישים כי מדובר בתהליך הדרגתי, שעשוי להימשך חודשים ואף שנה ויותר, ואינו תלוי רק בפעולות ישראל אלא גם בגורמים פנימיים בתוך אירן. ניסיון העבר מלמד כי גם מחאות רחבות - כמו אלה שפרצו בעקבות עליית מחירי הדלק או סביב סוגיות חברתיות - נתקלו בדיכוי חריף מצד המשטר, באמצעות כוחות הביטחון ומשמרות המהפכה, מה שמקשה על הפיכתן למהפכה של ממש.

זהירות בצמרת ומחלוקות מאחורי הקלעים

למרות ההשקעה הנרחבת והיכולות שהורחבו, ההערכות במערכת הביטחון נותרות זהירות. "הפלת משטר היא אומנות, לא מדע מדויק", אמרו גורמים המעורים בפרטים, והדגישו כי אין ודאות שהמאמצים יובילו לתוצאה הרצויה, לפחות לא בטווח הזמן הקרוב. ברקע הדברים מתנהלת גם ביקורת פנימית ומחלוקת על מידת האופטימיות שהוצגה בעבר לגבי סיכויי שינוי המשטר, כאשר חלק מהגורמים טוענים כי הציפיות היו גבוהות מדי.

מנגד, לפי הפרסום, ברנע עצמו נוטה להציג תחזיות זהירות ומותנות, ואינו מתחייב לתרחישים חד־משמעיים, אלא מציג את המהלך כתהליך מורכב, תלוי תנאים, שבו הזמן הוא גורם מרכזי. בתוך כך, יש להזכיר כי גם בזירה הבינלאומית אין קונצנזוס לגבי האפשרות לשינוי משטר באירן, כאשר מדינות מערביות רבות ממשיכות לשלב בין לחץ כלכלי, עיצומים ומגעים מדיניים - לצד היערכות לאפשרות של המשך שלטון יציב בטהרן.

ישראל מפעילה מערך מודיעיני וטכנולוגי רחב היקף בניסיון לערער את המשטר באירן, אך גם בתוך המערכת ברור כי מדובר במערכה ארוכה, המושפעת לא רק מפעולות חשאיות אלא גם מהמציאות הפנימית באירן ומהתפתחויות בזירה הבינלאומית - וסופה רחוק מלהיות מובטח.