קנס חריג על מזרחי-טפחות: 6.8 מיליון שקל בשל כשלים באיסור הלבנת הון

• סך העיצום - 6.8 מיליון שקל
• חובת בדיקה מול הרשימה - 700 אלף שקל
• דיווח לפי גודל פעולה - 700 אלף שקל
• אי-דיווח על פעולות בלתי רגילות - 3.45 מיליון שקל
• ליקויים ב"הכר את הלקוח" - 1.95 מיליון שקל

ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים החליטה (25.3.26) להטיל על בנק מזרחי-טפחות עיצום כספי בסך 6.8 מיליון שקל, לאחר שקבעה כי הבנק הפר כמה מהוראות צו איסור הלבנת הון. ההחלטה התקבלה לאחר שנשמעו טענות הבנק בכתב ובשימועים, והיא מתייחסת להפרות שנחשפו בביקורת של הפיקוח על הבנקים בנושא איסור מימון טרור, שנערכה בבנק בתקופה שבין ינואר ליוני 2023.

לפי ההחלטה, ההפרות שנקבעו נוגעות לארבעה תחומים מרכזיים: חובת בדיקה מול הרשימה, דיווח לפי גודל פעולה, דיווח על פעולות הנחזות כבלתי רגילות, והליך "הכר את הלקוח". הוועדה קבעה כי מדובר בליקויים בעלי משקל שונה, חלקם מערכתיים וחלקם מקומיים, אך במצטבר - בכשל משמעותי במערך הציות של הבנק בתחום רגיש במיוחד.

במרכז אחד הליקויים עמדה פרשנות משפטית שאימץ הבנק בנוגע להעברות בשקלים שמקורן מחוץ לישראל, אך הגיעו אליו דרך בנק ישראלי אחר ששימש קורספונדנט. הבנק טען כי מדובר בפרשנות סבירה, אך הוועדה דחתה את הטענה וקבעה כי מדובר בכשל חמור בסיווג הפעולות, וכי הפרשנות שנקט הבנק אינה סבירה בהקשר זה. בגין רכיב זה הועמד העיצום, לאחר הפחתה, על 700 אלף שקל.

ליקוי נוסף נגע לאי דיווח על עסקות העברות בינלאומיות בפעולות אשראי דוקומנטרי מול מדינות המופיעות בתוספת הרביעית לצו. הבנק טען כי מדובר בתקלה נקודתית במערכת, שתוקנה מיד עם איתורה, ואף ציין כי העביר לרשות דיווחים רטרואקטיביים. הוועדה קיבלה כי ננקטו פעולות תיקון, אך קבעה שאילו היו מתקיימות בקרות אפקטיביות ובדיקת שלמות דיווחים, התקלה הייתה מתגלה מוקדם יותר. גם כאן הועמד העיצום לאחר הפחתה על 700 אלף שקל.

החלק הכבד ביותר בהחלטה נוגע ל-12 מקרים שבהם הבנק לא דיווח על פעולות שנחזו כבלתי רגילות. הוועדה קבעה כי באותם מקרים ניתן היה לזהות פעילות חריגה בזמן אמת, וכי הבנק התרשל בהפעלת שיקול הדעת. עוד הודגש כי הבנק לא תיעד כנדרש ובזמן אמת את ההחלטה שלא לדווח, ולא הראה כי בוצע בירור מספק הנתמך באסמכתאות. בגין רכיב זה הוטל עיצום כולל של 3.45 מיליון שקל - החלק הגדול ביותר מכלל הסכום.

לצד זאת, הוועדה מצאה גם ליקויים בהליכי "הכר את הלקוח". בשני מקרים נקבע כי שאלוני ההיכרות לא עודכנו בהתאם לפעילות בחשבון, וב-35 מקרים נוספים סווגו חשבונות בעלי פעילות עסקית כחשבונות פרטיים, כך שלא שיקפו את מהות הפעילות ואת פרופיל הסיכון. הוועדה הדגישה כי הליך "הכר את הלקוח" הוא כלי מרכזי בזיהוי ובניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, וכי אין מדובר בדרישה טכנית בלבד. בגין כלל ההפרות בתחום זה הוטל עיצום מצטבר של 1.95 מיליון שקל.

הבנק, מצדו, טען כי בחלק מהמקרים הפעיל שיקול דעת סביר, כי היו מקרים שבהם ההיקפים הכספיים היו נמוכים, וכי שאלוני לקוח פרטי ולקוח עסקי שאינו תאגיד דומים מבחינת דרישות הצו. ואולם הוועדה דחתה את הטענות העיקריות, וקבעה כי לא ניתן להפריד בין דרישות הצו לבין הוראות ניהול בנקאי תקין שנועדו ליישם אותו בפועל.

עם זאת, הוועדה לא מיצתה את מלוא חומרת הדין. בהחלטה צוין כי סכום העיצום הופחת ביחס לתקרה הקבועה בחוק, בין היתר בשל שיתוף הפעולה של הבנק עם צוות הביקורת, צעדי התיקון שננקטו והנסיבות הכוללות. מנגד, הוועדה ציינה במפורש כי אין זו הפעם הראשונה שבה הבנק מפר את הוראות החוק. לבנק עומדת זכות ערעור לבית משפט השלום בתוך 30 ימים.