רגע לפני המליאה: הקואליציה ריככה את חוק עונש מוות למחבלים

עיקרי ההסדר לאחר השינוי:

• עונש בישראל - מוות או מאסר עולם לפי שיקול דעת בית המשפט;
• יהודה ושומרון - ברירת מחדל של עונש מוות, חריגה רק בנסיבות מיוחדות;
• ביצוע - בתוך 90 יום, באמצעות תלייה;
• עיכוב ביצוע - אפשרי עד 180 יום בהחלטת ראש הממשלה ובאישור בית המשפט;
• מחלוקת מרכזית - הרתעה מול חשש לנזק ביטחוני, משפטי ומדיני.

הוועדה לביטחון לאומי אישרה (24.3.26) את הצעת חוק עונש מוות למחבלים לקריאה שנייה ושלישית, לאחר שהסירה יותר מ-2,000 הסתייגויות והשלימה את הכנתה להצבעה במליאת הכנסת. ברגע האחרון הוכנס שינוי דרמטי בנוסח: עונש המוות לא יהיה חובה, ובתי המשפט יוכלו להטיל גם מאסר עולם.

לפי הנוסח שאושר, מי שיגרום בכוונה למותו של אדם מתוך מניע טרור, במטרה לפגוע באזרח או בתושב ישראל או לשלול את קיומה של המדינה, דינו יהיה "מיתה או מאסר עולם, ואחד מעונשים אלה בלבד". בכך נסוגה ההצעה מהכוונה המקורית לקבוע עונש מוות כעונש מחייב, והותירה שיקול דעת בידי בית המשפט.

החריג: מסלול מחמיר ביהודה ושומרון

לצד הריכוך הכללי, ההצעה קובעת הסדר מחמיר יותר ביחס למחבלים תושבי יהודה ושומרון. במקרים אלה, ברירת המחדל היא עונש מוות, ורק אם בית המשפט הצבאי יקבע כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שיירשמו - ניתן יהיה להטיל מאסר עולם.

המשמעות היא הבחנה מהותית בין שני מסלולים: בתחומי ישראל נשמר שיקול דעת רחב יותר, בעוד שביהודה ושומרון נקודת המוצא היא ענישה מחמירה במיוחד, עם פתח מצומצם לחריגה.

כך יבוצע העונש

הצעת החוק מפרטת גם את מנגנון הביצוע: גזר דין מוות חלוט יבוצע בתוך 90 יום בידי שירות בתי הסוהר, באמצעות תלייה. ראש הממשלה יהיה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעכב את ביצוע גזר הדין מטעמים מיוחדים, אך לא מעבר לתקופה מצטברת של 180 יום.

מדובר בהסדרה מפורטת יחסית, הכוללת לוחות זמנים ברורים וסמכויות ביצוע - חריג בנוף החקיקה בישראל, שבה עונש המוות כמעט ואינו מיושם בפועל.

עמדות הקואליציה: החזרת ההרתעה

יו"ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל אמר כי מדובר "בצעד משמעותי בהחזרת ההרתעה למדינת ישראל", והוסיף: "מי שבא לרצוח יהודים מתוך טרור - דמו בראשו". השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר הגדיר את החוק "הכי חשוב שכנסת ישראל חוקקה בשנים האחרונות", וטען כי מטרתו לגרום לאויבי ישראל "לחשוב אלף פעם" לפני פגיעה באזרחים.

גם חברי קואליציה נוספים הדגישו כי מדובר במהלך עקרוני שנועד לשנות את מדיניות הענישה כלפי טרור, ולבסס הרתעה משמעותית יותר.

התנגדות: מוסר, ביטחון ומשפט

מנגד, ח"כ גלעד קריב (העבודה) תקף את החוק וטען כי מדובר במהלך "לא מוסרי וחסר היגיון ביטחוני", והזהיר כי הוא עלול להוביל לעלייה בפיגועי מיקוח ונקמה ולפגוע ביכולת לנהל עסקות לשחרור חטופים.

הייעוץ המשפטי של הוועדה הצביע על שורה של קשיים מהותיים: עונש מוות הוא בלתי הפיך ודורש זהירות יתרה; קיימת בעייתיות בהבחנה בין מסלולים משפטיים שונים; והעדר אפשרות לחנינה עלול לעמוד בניגוד להתחייבויות בינלאומיות. בנוסף, צוין כי ההבדלים בין הדין החל על אזרחי ישראל לבין זה החל ביהודה ושומרון מעוררים קושי משפטי.

הצעת החוק צפויה לעלות להצבעה במליאת הכנסת בתקופה הקרובה, שם תוכרע השאלה האם הריכוך שהוכנס ברגע האחרון יאפשר את השלמת החקיקה - או שמא יחריף את המחלוקת סביב אחד המהלכים השנויים ביותר במחלוקת בזירה הציבורית.