הטכניון מציג: כך ניתן להעריך מתמונה צורך בכימותרפיה

איך מתקבלת ההחלטה

• דגימת רקמה - נלקחת באבחון רגיל
• סריקה דיגיטלית - יצירת תמונה ברזולוציה גבוהה
• ניתוח בינה מלאכותית - זיהוי דפוסים ביולוגיים
• ציון סיכון - הערכת סיכוי לחזרת המחלה
• החלטה טיפולית - התאמת כימותרפיה

מחקר בינלאומי רחב היקף מציג אפשרות חדשה להערכת הסיכון לחזרת סרטן השד ולתועלת הצפויה מכימותרפיה – באמצעות ניתוח תמונות פתולוגיות רגילות, ללא צורך בבדיקה גנטית יקרה, אך בשלב זה ככלי תומך החלטה בלבד.

המודל, שפותח בטכניון בשיתוף מוסדות רפואיים בישראל ובעולם, אומת על נתוני ניסוי קליני אקראי מהגדולים בתחום – TAILORx – וכן על אלפי מטופלות מבתי חולים במספר מדינות.

הבעיה: החלטה קריטית תחת אי־ודאות

צילום: [צילום: ניצן זוהר]

ההחלטה אם לתת כימותרפיה לאחר ניתוח בסרטן שד מוקדם היא אחת המורכבות ברפואה. מצד אחד מדובר בטיפול מציל חיים; מצד שני, הוא כרוך בתופעות לוואי קשות ולעיתים ניתן ללא תועלת ממשית.

כיום נעזרים בבדיקות גנומיות, ובראשן Oncotype DX, אך אלו יקרות, אורכות זמן ואינן זמינות לחלק גדול מהמטופלות בעולם. התוצאה: טיפול יתר לצד החמצת טיפול במקרים אחרים.

הפתרון: קריאת הגידול דרך התמונה

המודל החדש מנתח שקופיות פתולוגיות – אותן דגימות רקמה הנלקחות ממילא בעת האבחון – ומשלב נתונים קליניים בסיסיים כדי להפיק ציון סיכון.

צילום: הד"ר גיל שמאי

לדברי הד"ר גיל שמאי, "המערכת בוחנת דפוסים חזותיים זעירים הקשורים להתנהגות הביולוגית של הגידול, כמו מבנה הרקמה וקצב חלוקת התאים – מידע שהעין האנושית אינה מסוגלת לכמת באופן שיטתי".

המערכת אומנה על יותר מ־170 אלף דגימות והודגמה על אלפי מטופלות נוספות, תוך שמירה על ביצועים עקביים גם בין מדינות ומערכות בריאות שונות.

התוצאות: דיוק גבוה והשפעה על טיפול

בניתוח נתוני הניסוי הקליני נמצא כי המודל מצליח לזהות חולות בסיכון גבוה לחזרת המחלה בדיוק גבוה, עם מדד הבחנה של כ־0.9.

הממצאים הקליניים משמעותיים:

* נשים צעירות בסיכון גבוה – מפיקות תועלת ברורה מכימותרפיה
* נשים לאחר גיל המעבר בסיכון נמוך – אינן מפיקות תועלת מהטיפול
* חלק מהחולות סווגו מחדש – כולל הורדה של חולות מסיכון גבוה לנמוך

בקרב נשים לאחר גיל המעבר, כשליש מהחולות שהוגדרו תחילה כבעלות סיכון גבוה סווגו מחדש כבעלות סיכון נמוך, ללא תועלת מכימותרפיה.

צילום: הפרופסור דביר ארן

מה המשמעות למערכת הבריאות

המודל עשוי לאפשר קבלת החלטה טיפולית בתוך דקות, במקום המתנה של שבועות לבדיקה גנטית.

לדברי הפרופסור דביר ארן, "מדובר בבדיקה מהירה וזולה יותר, שאינה דורשת תהליך גנומי מורכב ויכולה להיות זמינה כמעט בכל מעבדה פתולוגית".

המשמעות רחבה במיוחד במדינות שבהן בדיקות גנטיות כמעט אינן נגישות.

זהירות נדרשת

לצד הפוטנציאל, החוקרים מדגישים כי מדובר בשלב זה בכלי תומך החלטה.

המודל נבחן על נתונים קיימים ולא בניסוי בזמן אמת, והוא עדיין אינו מחליף את הבדיקות הגנטיות בפרקטיקה הקלינית. נדרשים מחקרים נוספים ואישור גורמי בריאות לפני הטמעה רחבה.

השלב הבא

הצוות פועל לקידום ניסויים קליניים נוספים ולהטמעה במערכות בריאות, לצד כוונה לפתח בדיקות מסחריות שינגישו את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב.