רוטמן דורש לבדוק: האם רכישת ערוץ 13 מנצלת מסלול הטבות מס

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) מציב סימן שאלה חריף מעל עסקת רכישת ערוץ 13. יו"ר ועדת החוקה הודיע כי פנה לרשות התאגידים בבקשה דחופה לבחון את רכישת הערוץ בידי קרן "מריט", על-רקע היותה מאוגדת כחברה לתועלת הציבור.

לדבריו, מדובר במהלך בעייתי מבחינה עקרונית: "אין שום סיבה שאזרחי ישראל ישלמו את הטבות המס של ערוץ מסחרי המתכסה במסווה פילנתרופי". רוטמן הבהיר כי הוא תומך בתחרות ובשוק חופשי, אך טוען כי שימוש במעמד של גוף ציבורי כדי להפעיל ערוץ מסחרי עלול ליצור יתרון לא הוגן. לדבריו, רשות התאגידים כבר החלה בבחינת הנושא.

הרקע לדברים הוא העסקה שבמסגרתה קבוצת יזמים מתחום ההייטק מבקשת להזרים הון משמעותי לערוץ 13 באמצעות קרן "מריט", במטרה לייצב את פעילותו ולהבטיח את המשך פעילותו. אלא שהמבנה המשפטי - גוף פילנתרופי המחזיק בכלי תקשורת מסחרי - הפך למוקד המחלוקת.

מוקד המחלוקת: כסף ציבורי או שוק חופשי

בלב העימות עומדת השאלה האם קרן הפועלת במעמד של חברה לתועלת הציבור יכולה ליהנות מהטבות מס, ובמקביל לשלוט בערוץ טלוויזיה הפועל בשוק תחרותי. הטענה המרכזית שמעלה רוטמן היא כי מבנה כזה עלול להביא למצב שבו המדינה מסבסדת בפועל פעילות תקשורתית מסחרית באמצעות מנגנוני מס שנועדו לעידוד תרומות.

מנגד, תומכי העסקה צפויים לטעון כי המבנה הפילנתרופי דווקא נועד לצמצם תלות בבעלי הון ולחזק עצמאות מערכתית, במיוחד בשוק תקשורת רווי לחצים כלכליים.

קרעי: טענות לפוליטיזציה בתאגיד והתערבות משפטית

אל הביקורת של רוטמן מצטרף שר התקשורת שלמה קרעי, שמרחיב את הדיון מעבר לעסקת ערוץ 13. בראיון לערוץ כנסת, אמר קרעי כי קיבל תלונות על מעורבות אפשרית של קרנות זרות בערוץ, אך הדגיש כי הבדיקה מצויה בסמכות הרשות השנייה.

במקביל, קרעי קושר את הפרשה למהלך רחב יותר שהוא מוביל: רפורמה מקיפה בשוק התקשורת. לדבריו, יש להשלים את הרפורמה עוד בכנסת הנוכחית, והיא תכלול פתיחת השוק לתחרות, הפחתת מחירים, צמצום הפיקוח על התוכן וסגירת גופי האסדרה הקיימים.

קרעי גם שב ותקף את תאגיד השידור הציבורי. לטענתו, התאגיד נהנה מתקציב הולך וגדל בזמן שמשרדים אחרים קוצצו, והגדיר זאת "בזבוז כספי ציבור". הוא חזר על עמדתו כי אין צורך במימון חדשות ואקטואליה בשידור הציבורי, שכן לדבריו השוק החופשי מספק זאת.

עוד אמר כי בכוונתו לפעול להכפפת תקציב התאגיד לתקציב המדינה, כך שייקבע בהתאם לסדרי העדיפות הלאומיים. לדבריו, כספים שייחסכו יוכלו להיות מופנים לצרכים אחרים, בהם שיקום אזורים שנפגעו.

קרעי הוסיף כי לשיטתו קיימת פוליטיזציה בתאגיד השידור - לא מצד הדרג הנבחר, אלא מצד הייעוץ המשפטי. לדבריו, ההתערבות המשפטית הובילה לשיתוק ממושך במינוי מוסדות התאגיד, לאחר שיו"ר ועדת איתור שמינה התפטר בעקבות הקפאת סמכויותיו, ולדבריו גם מועמדת נוספת שהציע הודחה בנסיבות דומות.

השר חזר על הטענה כי חלקים בציבור אינם מרגישים מיוצגים בתאגיד השידור הציבורי. לדבריו, תחושת חוסר הייצוג הזו עולה בפניות רבות שהוא מקבל, והיא מהווה בעיניו הצדקה לבחינה מחדש של מבנה השידור הציבורי ושל תפקידו בשוק.

קרעי ציין כי חלקים מהרפורמה, ובהם החלת חובות על גופים בינלאומיים דוגמת שירותי צפייה מקוונים, נדחו בשלב זה בשל הבנות כלכליות עם ארצות הברית. לדבריו, מדובר בדרישה מדינית ברורה, אף שהעמדה המקצועית במשרדו הייתה להחיל חובות גם על חברות אלו. הוא הוסיף כי ייתכן שהנושא יחזור לדיון בעתיד, אך בשלב זה הוחלט להוציא סוגיות שנויות במחלוקת כדי לא לעכב את הרפורמה.