ישראל הפכה אצטדיונים למלכודות מוות עבור מנגנוני הביטחון האירניים

בעוד המוקד הבינלאומי הופנה להשמדת מערכי ההגנה והגרעין של אירן, מתחת לאף התנהלה מערכה שקטה אך מכרעת בלב הערים. מסמכים פנימיים והערכות נזק שפורסמו ב"וול סטריט ג'ורנל" מצביעים על אסטרטגיה ישראלית שיטתית: פגיעה ישירה במנגנוני השליטה הפנימיים של המשטר - מהדרג הבכיר ועד הכוחות בשטח.

לפי הדיווח, לאחר שלב התקיפה הראשוני שבו הונחתה מכה משולבת על מוקדי הכוח המרכזיים של המשטר, התגבשה חלוקת עבודה ברורה בין ישראל לארצות הברית: וושינגטון מיקדה את מאמציה בפגיעה בעוצמה הצבאית והתעשייתית של אירן – משגרי טילים, תשתיות ייצור ויכולות אסטרטגיות – בעוד ישראל הובילה את המערכה נגד מנגנוני השליטה הפנימיים. בתוך כך התמקדו התקיפות הישראליות במפקדות משמרות המהפכה, הבסיג' והמשטרה, לצד פגיעה שיטתית בתשתיות האכיפה והדיכוי בערים. חלוקה זו, כך עולה מהמסמכים, נועדה לייצר לחץ כפול: פגיעה ביכולת הצבאית מצד אחד, ושחיקה מתמשכת של מנגנוני השליטה והיציבות מבפנים מצד שני.

בחדשות 12 פורסם כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ הנחו את צה"ל כי בכל מקרה שיש מידע מודיעיני מבוסס על בכיר אירני או בכיר של חיזבאללה, יש לחסלו בלי להמתין לאישור דרג מדיני. מדובר בהנחיה משמעותית, החוסכת שרשרת אישורים ביורוקרטית העלולה להביא להחמצת הזדמנות מבצעית להצלחת החיסול.

האצטדיונים כמקלט - והפיכתם למטרה

על-פי הדיווח בוול סטריט ג'ורנל, משמרות המהפכה והבסיג' הפעילו תוכנית חירום להעברת כוחות ומפקדות למתחמים אזרחיים, ובראשם אצטדיוני ספורט, מתוך הנחה כי אלו ייחשבו אזורים חסינים יחסית לתקיפה. המודיעין הישראלי זיהה את הדפוס מבעוד מועד, המתין לריכוז הכוחות - ואז פעל.

התקיפה באצטדיון אזאדי בטהרן, אחד הסמלים המרכזיים של הבירה, הייתה מהקטלניות במערכה. לפי הערכות, מאות מאנשי מנגנוני הביטחון נהרגו במקום לאחר שהמתחם שימש נקודת ריכוז לכוחות. בתיעודים שפורסמו לאחר מכן נראו אנשי ביטחון פצועים מוטלים מחוץ לאצטדיונים נוספים.

חדירה ישירה למפקדים: "אתה ברשימה שלנו"

לצד התקיפות הפיזיות, הופעלה גם לוחמה פסיכולוגית ממוקדת. גורמים המעורים בפרטים מסרו כי סוכנים ישראלים יצרו קשר ישיר עם מפקדי שטח אירנים, תוך שימוש במידע אישי מדויק.

באחת השיחות, שתוכנה פורסם, נשמע סוכן פונה למפקד משטרה: "אנחנו יודעים עליך הכל. אתה ברשימה השחורה שלנו". תגובת המפקד הייתה חריגה בעוצמתה: "אני כבר איש מת. בבקשה בואו לעזור לנו". לפי ההערכות, שיחות מסוג זה נועדו לערער את הביטחון העצמי של הדרג המבצעי ולעודד הימנעות מפעולה.

צילום: [צילום: רשתות אירניות]

פגיעה שיטתית ביכולת הדיכוי

המערכה לא הסתכמה בחיסולים נקודתיים. לפי המסמכים, ישראל פעלה באופן עקבי לפירוק "ארגז הכלים" של מנגנוני האכיפה:

*

יחידות אופנועים

מחסני ציוד

מחסומים עירוניים

מתקני פיקוד

במחוז אילם בלבד הותקפו עשרות אתרים הקשורים למנגנוני הביטחון, כחלק ממאמץ לשבש את יכולת התגובה המקומית.

משטרה בבריחה - ואזרחים ללא מענה

התוצאה המצטברת בשטח היא שחיקה ניכרת ביכולת האכיפה. לפי עדויות מתוך טהרן, שוטרים נמנעים משהייה בתחנות מחשש להפוך למטרה, ולעיתים לנים במסגדים, בבתי חולים או מתחת לגשרים. חלקם אף משתמשים בכלי רכב או מבנים אזרחיים כמחסה זמני.

במקביל, שירותי אכיפת החוק נפגעו: תלונות אינן מטופלות, רכוש שנתפס אינו מוחזר, ומקרי פשיעה נותרים ללא מענה. תושבים מדווחים כי "אין מי שיטפל", וכי המשטרה מתקשה להבטיח ביטחון בסיסי.

בין פגיעה מבצעית להימור אסטרטגי

למרות הפגיעה המסתמנת במורל ובתפקוד הכוחות, הערכות שונות מצביעות כי מנגנוני הביטחון עדיין שומרים על שליטה יחסית ברחובות באמצעות איומים וירי חי נגד מפגינים. במקביל, שלטונות אירן מגבילים את זרימת המידע ומגבירים פיקוח פנימי.

המערכה הנוכחית, כך לפי הדיווח, נשענת על שילוב בין לחץ צבאי, מודיעיני וכלכלי, מתוך הנחה שהשחיקה המצטברת תערער את יציבות המשטר. עם זאת, גורמים מקצועיים מזהירים כי הפלת שלטון באמצעות תקיפות מן האוויר בלבד אינה מובטחת - ואף עלולה להביא לתוצאה הפוכה של התלכדות והקצנה.

בסיכומו של דבר, המערכה בלב הערים באירן אינה רק צבאית, אלא גם פסיכולוגית ומבנית - והיא חושפת את נקודות התורפה של מנגנון שלטוני שנראה לפתע פחות יציב מכפי שהוצג לאורך שנים.