הטבות המס למו"פ יורחבו: גם מפעלי תעשיה והקלות לפריפריה

השינויים המרכזיים בחוק

• הרחבת ההטבה גם למפעלי תעשיה העוסקים במחקר ופיתוח
• שיפור שיעורי הזיכוי כדי להגביר את אפקטיביות התמריץ
• הקלות ייעודיות למפעלים באזור פיתוח א' ובפריפריה
• שינוי תנאי הזכאות: 55% הכנסות בישראל במקום 60%
• קיצור זמן החלטת רשות החדשנות מ-180 ל-150 ימים
• רף זכאות: 1.05 מיליארד שקלים

ועדת הכספים אישרה (15.3.26) לקריאה שנייה ושלישית את פרק המו"פ בחוק ההסדרים, אך לא לפני שהכניסה בו שורה של שינויים שנועדו להרחיב את היקף הזכאים להטבות המס ולשפר את האטרקטיביות של המסלול עבור חברות הפועלות בישראל.

לפי נוסח ההצעה, החוק קובע מנגנון חדש של זיכוי מס בגין הוצאות מחקר ופיתוח. בניגוד למצב הקיים, שבו ההוצאות מופחתות מן ההכנסה החייבת במס, ההטבה תינתן כזיכוי מס ישיר.

במשרד האוצר הסבירו כי המהלך נדרש על-רקע שינויים במערכת המיסוי הבינלאומית והתחרות הגוברת בין מדינות על פעילות חברות טכנולוגיה. בדיוני הוועדה צוין כי החברות הללו אחראיות לכחמישית מן התוצר בישראל, ולכן שימור פעילותן בארץ מוגדר יעד אסטרטגי למשק.

השינויים שהכניסה ועדת הכספים

במהלך הדיונים דרשה הוועדה לבצע מספר התאמות בהצעת החוק, בעקבות פניות של גורמי השוק.

השינוי המרכזי הוא הרחבת תחולת ההטבה גם למפעלי תעשיה העוסקים במחקר ופיתוח, בתנאי שיעמדו בתבחינים שנקבעו. עד כה התמקדו ההטבות בעיקר בחברות טכנולוגיה.

בנוסף קבעה הוועדה כי הסכום הקובע לעניין הזכאות יעמוד על 1.05 מיליארד שקלים, וכן שופרו שיעורי הזיכוי כדי להפוך את התמריץ לאפקטיבי יותר בהשוואה להסדרים המקובלים בעולם.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

הוועדה גם קידמה התאמות מיוחדות עבור מפעלים באזור פיתוח א' ומפעלי מחקר ופיתוח מיוחדים, לצד מסלול עבור מפעלי מו"פ רגילים.

שינוי נוסף נוגע להגדרת "קבוצה זכאית". לפי הנוסח שאושר, נדרש כי הכנסות החברות תושבות ישראל יהוו לפחות 55% מכלל הכנסות הקבוצה, במקום 60% בנוסח המקורי.

עוד נקבע כי מענקים שניתנו בגין רכישת בניינים לא יופחתו מחישוב הוצאות המחקר והפיתוח המזכות. בנוסף נוספה הוראה המאפשרת לאשר הוצאות מו"פ שבוצעו באמצעות קבלן משנה שהוא "קרוב", כפוף לתנאים הקבועים בהצעת החוק.

הוועדה גם קיצרה את פרק הזמן שבו רשות החדשנות תידרש לקבל החלטה בבקשות חברות: במקום 180 ימים בנוסח המקורי, נקבע כי ההחלטה תינתן בתוך 150 ימים.

הרקע: תחרות עולמית על חברות טכנולוגיה

החקיקה מגיעה על-רקע שינויי מיסוי בעולם, ובראשם הנהגת מס מזערי עולמי בשיעור של 15% על חברות גדולות שמחזורן עולה על 750 מיליון אירו. במקביל, מדינות רבות פועלות למשוך פעילות טכנולוגית לשטחן באמצעות הטבות מס ותמריצים שונים.

בישראל מבקשים להתאים את מערך התמריצים לשינויים אלה, מתוך חשש כי ללא התאמות חלק מפעילות המחקר והפיתוח של חברות בינלאומיות עלול לעבור למדינות אחרות.

לאחר אישור ועדת הכספים צפויה הצעת החוק להגיע למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. אם תאושר סופית, החוק ייכנס לתוקף ב־1 בינואר 2026 ויחול על הוצאות מחקר ופיתוח מוכרות של חברות העומדות בתנאים החל משנת המס הזו ואילך.