מפגן כוח בטהרן: בכירי המשטר צעדו בין ההמונים ביום קודס

המוני בני אדם השתתפו (13.3.26) בטהרן ובעשרות ערים נוספות באירן בצעדות יום קודס השנתי, אחד האירועים הפוליטיים המרכזיים שמקדם המשטר מאז ימי המהפכה האיסלאמית. התהלוכות התקיימו השנה בצל הלחימה המתמשכת בין ישראל לבין אירן ושלוחותיה, אך בטהרן ביקש המשטר לשדר יציבות ושליטה.

במהלך הצעדות תועד נשיא אירן, מסעוד פזשכיאן, מסתובב בין המשתתפים ברחובות הבירה. בתיעודים שהופצו ברשתות החברתיות נראה פזשכיאן מהלך בין ההמונים כשהוא מוקף מאבטחים, לוחץ ידיים למשתתפים ואף מצטלם עמם לצילומי סלפי. גם שר החוץ עבאס עראקצ'י נצפה בין המשתתפים כשהוא מתהלך בחופשיות.

דמות נוספת שתועדה בציבור היא עלי לריג'אני, מבכירי הממסד הפוליטי והביטחוני באירן ולשעבר יו"ר הפרלמנט, שנראה מסתובב בין המשתתפים בתהלוכה בטהרן. על-פי הפרסומים, הופעתו התרחשה בתוך ההמון שהתכנס לציון האירוע.

התיעודים מגיעים בעת שהלחימה נמשכת, וישראל וארצות הברית ממשיכות לתקוף יעדים באירן במסגרת המערכה הרחבה נגד תוכנית הגרעין והיכולות הצבאיות של המשטר.

מהו יום קודס ולמה הוא חשוב למשטר

יום קודס (יום ירושלים) הוא אירוע פוליטי שנתי שמקיים המשטר האירני מאז שנת 1979. האירוע נקבע על-ידי אייתוללה רוחאללה חומייני, מייסד הרפובליקה האיסלאמית, ביום שישי האחרון של חודש רמדאן.

מטרתו המוצהרת של האירוע היא להפגין תמיכה בפלשתינים ובמאבק נגד ישראל. לאורך השנים הפך יום קודס לאחד מכלי התעמולה המרכזיים של המשטר האירני, המשמש להצגת אחדות פנימית ולגיוס תמיכה ציבורית במדיניות החוץ האנטי־ישראלית.

במהלך האירוע מתקיימות צעדות המוניות בערים רבות באירן ולעיתים גם במדינות נוספות. המשתתפים נושאים דגלי פלשתין ולבנון, ולעיתים גם כרזות נגד ישראל וארצות הברית. השנה נראו בתהלוכה בטהרן גם כרזות המציגות את ראש הממשלה בנימין נתניהו כשהוא מוכתם בדם ולצדו איורים של אזיקים.

האירוע משמש גם במה להופעת בכירים במשטר. בין המשתתפים השנה נמנו, לפי הדיווחים, גם מפקד המשטרה האירנית אחמד רזא ראדן ובכירים נוספים.

מפגן כוח בזמן מלחמה

השתתפותם הפומבית של בכירי המשטר בצעדות נתפסת על-ידי משקיפים כחלק מניסיון לשדר שליטה ויציבות פנימית, חרף התקיפות הנמשכות נגד יעדים צבאיים ותעשייתיים באירן.

לפי גורם צבאי בכיר בישראל, המערכה נגד אירן נכנסה בשלב זה לשלב ממושך יותר של פגיעה שיטתית בתשתיות הצבאיות של המשטר.

לדבריו: "האמריקנים לא האמינו שנצליח בעריפה. השמדנו בין 160 ל-190 משגרים, פקקנו כ-200 נוספים ונשארו בערך 150 משוחררים. משגרי הטילים מפחדים לצאת, ויש גם עריקות וסירובי פקודה. כל יום צדים עוד משגרים".

לדברי אותו גורם, המערכה מתמקדת כעת בפגיעה במוקדי הפיקוד, בתעשיה הצבאית ובמרכיבי תוכנית הגרעין. "נכנסנו לשלב אולי פחות דרמטי אבל חשוב - השמדה שיטתית של מפקדות הפיקוד והשליטה, תעשיה צבאית וגרעין".

לדבריו, מספר הנפגעים בקרב מנגנוני הביטחון של המשטר גבוה: "לאירנים יש למעלה מעשרת אלפים הרוגים ופצועים מקרב כוחות הביטחון".

הוא הוסיף כי ההערכה בישראל היא שהמערכה עלולה להותיר אחריה משטר מוחלש: "מה שסביר שיהיה אחרי המלחמה זה משטר מוחלש, מצור כלכלי ובידוד דיפלומטי. בסוף תגיע גם מהפכה. המצב כרגע תואם את מה שחשבנו שיהיה".