דיווח: נתניהו וטראמפ בוחנים את ביטול הסכם הגז עם לבנון

בירושלים ובוושינגטון בוחנים בימים אלו את עתידו של ההסכם לסימון הגבול הימי בין ישראל ללבנון, כאשר על הפרק עומדת האפשרות להכרזה על ביטולו המוחלט. על-פי דיווח (12.3.26) בחדשות 14, המהלך נשקל בדרגים הגבוהים ביותר בתיאום עם ממשל טראמפ, שרואה בהסכם - שנחתם בשנת 2022 בתיווך ממשל ביידן - חלק ממדיניות "ההכלה" הכושלת מול ציר הרשע.

נתניהו, שהתנגד נחרצות למיזם בזמן שנחתם וכינה אותו "הסכם כניעה", מוצא כעת אוזן קשבת בבית הלבן. הגישה החדשה בוושינגטון, המבוססת על דוקטרינת "אמריקה תחילה" ולחץ מקסימלי, אינה רואה עצמה מחויבת לערבויות שניתנו בתקופת הממשל הדמוקרטי בראשות הנשיא דאז, ג'ו ביידן. על-פי גורמים המעורבים בפרטים, שאלת הביטול אינה עומדת בחלל ריק, אלא קשורה בטבורה לתוצאות המערכה הצבאית הנרחבת בלבנון.

התנאי המרכזי לשימור תבחינים כלשהם של שיתוף פעולה אנרגטי באזור הוא כניעתו המוחלטת של ארגון חיזבאללה. בעוד צה"ל מעמיק את אחיזתו בנקודות אסטרטגיות בדרום לבנון, בירושלים מבהירים כי לא תיתכן חלוקת משאבים ימיים כל עוד לבנון משמשת בסיס קדמי לאירן.

מעבר להיבט המדיני, קיים פער מהותי בין לשון ההסכם למציאות בשטח. ההסכם הבטיח יציבות ביטחונית תמורת ויתורים טריטוריאליים בים, אך הפרות חיזבאללה החוזרות ונשנות מאז אוקטובר 2023 רוקנו אותו מתוכן. כעת, נתניהו וטראמפ עשויים לנצל את שעת הכושר כדי להשיב לישראל את השליטה בשטחים הימיים שנמסרו, תוך הצבת עובדה מוגמרת מול הממשלה המקרטעת בביירות.

ביטול חד-צדדי של הסכם בינלאומי

צילום: אסדת הקידוח שדה כריש [צילום: אנרג'יאן]

ביטול הסכם שהופקד באו"ם אינו מהלך טכני גרידא, אלא אירוע בעל משקל רב בדין הבינלאומי, הכפוף לכללים הנוקשים של "אמנת וינה בדבר דיני אמנות" (1969).

1. העילה המרכזית: "הפרה יסודית" (Material Breach)

על-פי סעיף 60 לאמנת וינה, צד להסכם רשאי להשעותו או לבטלו אם הצד השני ביצע "הפרה יסודית".

*

הטיעון הישראלי

המורכבות

2. שינוי נסיבות יסודי (Rebus sic stantibus)

סעיף 62 לאמנה מאפשר ביטול הסכם אם חל שינוי קיצוני בנסיבות שהיוו את הבסיס להסכמת הצדדים.

*

הטיעון הישראלי

הסיכון

3. מעמד התיאום מול ארצות הברית

הסכם 2022 לא נחתם ישירות בין ישראל ללבנון, אלא באמצעות חילופי מכתבים מול ארה"ב.

*

ביטול בתיאום

השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא: "האם ביטול ההסכם יגרור בהכרח את החזרת התביעה הישראלית לקו 1 (הקו הצפוני ביותר שבו החזיקה ישראל בעבר)?". מהלך כזה אינו רק משפטי, אלא הצהרה על סיפוח מים כלכליים שמשמעותה הכלכלית נאמדת במיליארדי דולרים.

ביטול הסכם הגז אינו רק תיקון של "טעות העבר", אלא כלי פוליטי-צבאי שנועד לכפות על לבנון סדר יום חדש בחסות אמריקנית.