ישראל וארה"ב מאתרות מטרות ופוגעות בהן בקצב ובדיוק גדולים מאי-פעם

הפגנת עוצמת האש של ארה"ב וישראל באירן מהירה וחזקה מזו של ארה"ב בשתי מלחמות המפרץ (1991 ו-2003). הדבר מתאפשר משום שהשתיים יכולות לזהות מטרות מהר יותר ומדויק יותר מאשר אי-פעם, ולספק מטרות בקצב, היקף ודיוק בשל השימוש הנרחב בטכנולוגיה, כולל בינה מלאכותית – מסביר אקונומיסט.

המערכות שבידי ארה"ב וישראל טובות בהרבה מאשר בעבר, ומצמצמות את הפגיעה באזרחים. בנק המטרות האמריקני מנוהל ממפקדת פיקוד המרכז (סנטקום) בעיר טמפה שבפלורידה. קצין היושב שם מציב אפשרויות לתרחישים שונים, כמו הפצצת מתקני הגרעין או הפלת המשטר. תמונת המודיעין יוצרת בסיס נתונים של אלפי מטרות אפשריות, תוך שימוש בתמונות לווין, מודיעין תקשורת (סיגינט) ומקורות אחרים. הרשימה כוללת גם יעדים שאין לפגוע בהם, כמו בתי ספר ובתי חולים.

קצין חימוש מחליט מה דרוש לכל מטרה, כגון פצצות מכסחות בונקרים לאתרים תת-קרקעיים או טילים מונחים לבניינים. עורכי דין בוחנים את המטרות, אם כי תפקידם מוגבל; הם אינם אומרים "אסור" אלא "אפשר, אבל אלה ההשלכות", וההחלטה הסופית היא בידי הפיקוד. פיקוד האסטרטגיה והתוכניות אוסף את כל אלו לתוכנית מלחמה ומעביר אותה לפיקוד המבצעים, המחלק אותה למשימות – בדרך כלל יומיים מראש.

תוכנות מסייעות מזה זמן: הן מעריכות את הסיכוי להשמדת כל מטרה על בסיס מיקומה והמבנה שלה ואת הפגיעה האפשרית באזרחים על בסיס הפיצוץ, החום והפיזור. אך בשנים האחרונות התוכנות ממלאות תפקיד נרחב בהרבה. הכוחות המזוינים של ארה"ב ונאט"ו משתמשים כעת ב-Maven Smart System שפיתחה חברת Palantir כדי להאיץ את התהליך.

המערכת נוטלת מידע ממקורות גלויים כמו רשתות חברתיות וממקורות סודיים כמו לווינים ומאחדת אותם. אם אירני מזכיר בטלגרם שראה משגר טילים עובר ליד ביתו, Maven יכולה להצליב את המידע עם נתונים אלקטרוניים של הצבא האירני הנקלטים בלווין. היא יכולה לאתר מטרות, למצוא מהו הנשק המתאים לכל אחת ולהעריך את הנזק.

המשמעות היא שמידע יכול להפוך למטרה בקצב מהיר בהרבה. הקולונל בדימוס ג'ו או'קלהאן, שהוביל את פיתוח ה-Maven, העריך בשעתו שהיא יכולה לתכנן מבצע בקנה המידה של הפלישה לעירק בעשירית כוח האדם – ואומר שהיא השתפרה מאז. גנרל בנאט"ו מוסיף, כי מה שהצריך עשרות שעות עבודה של עשרות מתכננים, יכול להיעשות כעת בתוך שתי דקות. לדברי גנרל אירופי, קצב ההתקפות עלה מעשר מטרות ביום ל-300 והמטרה היא להגיע ל-3,000.

ישראל משתמשת בתוכנה אחרת, ממשיך אקונומיסט, שגם היא "מתעשת" את התהליך. המתכננים האמריקנים נדהמו כאשר עמיתיהם הישראלים הגיעו עם רשימה של אלפי מטרות והחימוש הדרוש לכל אחת: המפקדות והמגורים של מנהיגי אירן, בסיסים של הצבא והמיליציה, משגרי טילים ומפעלים, תשתית אזרחית ועוד. לדברי הגנרל האירופי, "ישראל נתנה למערכות תומכות החלטה יותר אוטונומיה ליצור מטרות מכפי שראיתי אי-פעם".

מקורו של התהליך הישראלי במלחמת יום הכיפורים, כאשר טילי הנ"מ המצרים שיתקו את חיל-האוויר. בעקבות זאת החל איסוף מידע שיטתי על טילים אלה, שתרם לניצחון המוחץ על סוריה בלבנון ב-1982. במלחמת לבנון השנייה נתקלה ישראל בבעיה חדשה: בנק המטרות התרוקן. ראש אמ"ן דאז, עמוס ידלין, הרחיב לכל הזירות את השיטות ששימשו לאיסוף המידע על הנ"מ. התוצאה הייתה בנק מטרות נרחב על חמאס, שאפשר תגובה מיידית לכל שיגור טיל.

בנקי המטרות הממוחשבים הוכחו לרוב כאמינים; הן בארה"ב והן בישראל, האישור לכל מטרה הוא אנושי, למעט מקרים חריגים כמו מערכות הגנה אווירית הצריכות להתמודד עם מספר גדול של מטרות. עם זאת, כמה מקורות אומרים שההיקף והקצב של ההתקפות יוצר תמריץ להעניק למחשבים יותר מרחב פעולה בירי בפועל על המטרות שעזרו ליצור.

החששות מפני מתקפות אוטונומיות מצויים בליבה של המחלוקת בין Anthropic, יצרנית כלי הבינה המלאכותית Claude, לבין הפנטגון, אם כי כרגע מדובר בסכנה תיאורטית. כמה ממדינות נאט"ו חוששות מאובדן השליטה האנושית על ההפצצות, שכן קצב ההתקדמות של ה-AI הוא מסחרר. מקור ישראלי אומר כי השאלה היא השימוש האנושי במערכות, אם למשל קצין מודיעין יבקש מהן ליצור מטרות בלא שיהיה לו אכפת מי ייפגע.

ההתקפות הישראליות בעזה מציגות היבט בעייתי אחר, ממשיך אקונומיסט. "כאשר אזרחים נפגעו, בדקנו שוב את המידע. לעיתים זה קרה משום שחמאס השתמש בבניין בעבר, אבל יצא ממנו ומשפחות נכנסו", אומר אחד המקורות. צה"ל מעדכן בצורה תקופתית את הרשימה, אך לא בתדירות מספקת. זו גם הייתה הסיבה שארה"ב פגעה בבית ספר לבנות בטהרן בתחילת המלחמה, שבעבר שימש כחלק מבסיס ימי סמוך.

האתגר הגדול ביותר בצד האמריקני מגיע מן הצמרת. שר ההגנה, פיט הגסת', מזלזל בחוקי המלחמה, פיטר יועצים משפטיים, הקל את הכללים וקיצץ ב-90% את מספר הממונים על צמצום הפגיעה באזרחים. הצוות בסנטקום הבוחן פגיעה באזרחים הוא שליש בלבד מאשר לפני עידן הגסת'. סנטקום מצידו הזהיר את האירנים להישאר בבתיהם כדי שלא להיפגע, והאשים את מנהיגי אירן בהצבה מכוונת של כלי נשק באיזורי מגורים ובסיכון חייהם של חפים מפשע.