חלל בצמרת: מסע הקבורה בטהרן חושף את עומק המהלומה

טהרן ליוותה (11.3.26) את צמרת מערכת הביטחון שלה. מסע קבורה ממלכתי שנערך בבית העלמין "בהשת זאהרא" הפך להפגנה ציבורית גדולה של אבל לאומי - ולניסיון של המשטר להקרין יציבות דווקא לאחר הפגיעה החמורה בצמרת הפיקוד.

אלפי בני אדם גדשו את הרחובות המובילים לבית העלמין, רבים מהם מניפים דגלי אירן ותמונות של ההרוגים. הטקס שודר בשידור חי בערוצי התקשורת הממלכתיים והוצג כאירוע מאחד שנועד לחזק את הלכידות הפנימית.

שדרת הפיקוד נפגעה

בין הבכירים שהובאו למנוחות בלטו שר ההגנה עזיז נסירזאדה וראש המטה הכללי של הצבא עבד א-רחים מוסאווי. לצדם נטמן גם מוחמד פאקפור, מפקד זרוע היבשה של משמרות המהפכה.

שלוש הדמויות הללו נחשבו במשך שנים לעמודי התווך של התיאום בין הצבא הסדיר לבין משמרות המהפכה - שני מוקדי הכוח המרכזיים במערכת הביטחון האירנית. מותם מערער את מנגנון התיאום בין הגופים הללו ומאלץ את המשטר לחפש במהירות מחליפים שיוכלו להיכנס לנעליהם.

המנהיג החדש נעדר

מי שלא נראה בטקס היה המנהיג העליון החדש, מושתבא חמינאי. הרשויות האירניות לא סיפקו הסבר רשמי להיעדרותו, אך גורמים שונים מעריכים כי מדובר בשילוב של שיקולי אבטחה מחמירים ופציעה שנגרמה במתקפה שבה נהרג אביו.

היעדרותו של המנהיג החדש מטקס כה מרכזי לא נעלמה מעיני הציבור. למרות ניסיונות הדוברים הרשמיים להציג תמונה של שליטה מלאה, עצם העובדה שהיורש לא הופיע חיזקה את התחושה כי המערכת עדיין מתמודדת עם הטלטלה שנגרמה בצמרת השלטון.

מפגן משטרי

מעבר לאבל, מסע הקבורה שימש גם כהפגנת כוח פוליטית. כלי התקשורת הממלכתיים הדגישו את ההמונים ברחובות ואת נאמנותם למהפכה, בעוד הדוברים בטקס חזרו שוב ושוב על ההבטחה כי "המאבק יימשך".

המסר שהמשטר ביקש להעביר היה ברור: למרות הפגיעה בצמרת הביטחונית, מנגנוני המדינה ממשיכים לפעול והמערכת השלטונית נותרה יציבה - לפחות כלפי חוץ.