תקציב מלחמה: עשרות מיליארדים לביטחון - חוק הגיוס ורפורמת החלב מוקפאים

תקציב בעידן מלחמה

• תקציב הביטחון: תוספת של עשרות מיליארדי שקל
• חוק הגיוס: מוקפא לעת עתה
• רפורמת החלב: תידון בהליך חקיקה נפרד
• יעד הממשלה: העברת התקציב במהירות ושמירה על יציבות המשק

הממשלה מקדמת העברה מיידית של תקציב המדינה הכולל תוספת של עשרות מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון, על-רקע המלחמה מול אירן והמאמץ להמשך פעילות צה"ל והמערכת הביטחונית. בהצהרה משותפת הודיעו (10.3.26) ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי הממשלה מתמקדת בהעברת התקציב במהירות - גם במחיר דחיית רפורמות כלכליות וחברתיות שהיו אמורות להיכלל בחוק ההסדרים.

במסגרת המהלך הוחלט להקפיא לעת עתה את קידום חוק הגיוס, וכן להוציא מחוק ההסדרים כמה רפורמות מרכזיות, ובהן הרפורמה בענף החלב. לפי גורמים המעורים בדיונים, הרפורמה תידון בהמשך בהליך חקיקה נפרד ולא כחלק מחוק התקציב.

נתניהו: "היינו חייבים לצאת למערכה"

נתניהו הסביר כי המהלך התקציבי נובע מהצורך לממן את המלחמה ואת המאמץ הביטחוני. לדבריו: "אנחנו במערכה עם אויב אכזר שרוצה להשמיד אותנו. אנחנו כתשנו את היכולות הגרעיניות והבליסטיות שלו במבצע 'עם כלביא'. לאחר מכן, במקום ללמוד את הלקח, הוא ניסה לפתח אותם מחדש ולהטמין אותם מתחת לקרקע - עמוק-עמוק בקרקע".

לדבריו, לנוכח האיום לא הייתה לישראל ברירה אלא לפעול. "לא הייתה שאלה - היינו חייבים לצאת למערכה הזאת". עם זאת הדגיש כי המאמץ הצבאי כרוך בעלויות גבוהות. "זה עולה כסף, הרבה כסף. ולכן אנחנו נדרשים לתת תקציב מיוחד במהלך המלחמה עם עשרות מיליארדי שקלים כדי לעזור לתקציב הביטחון".

ראש הממשלה הוסיף כי חרף העלויות הגבוהות, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפגין עמידות. "יש לנו כלכלה מאוד חזקה. אנשים משתאים, לא מאמינים שכך פועלת כלכלת ישראל בזמן מלחמה ואחרי שנתיים של מלחמה".

סמוטריץ': דוחים מחלוקות - מתמקדים במלחמה

שר האוצר סמוטריץ' אמר כי הממשלה פועלת להעביר את התקציב במהירות על-מנת לאפשר את המשך המערכה הביטחונית. לדבריו: "אנחנו מתכנסים עכשיו להעברה מיידית של תקציב המדינה, כשבמרכזו התוספת הנדרשת לתקציב הביטחון למימון המלחמה. זו לא הוצאה - זו השקעה".

לדבריו, כדי לאפשר את המהלך הוחלט לשים בצד מחלוקות פוליטיות וכלכליות: "אנחנו שמים בצד סוגיות שבמחלוקת שאינן מתאימות לעת מלחמה".

סמוטריץ' הוסיף כי הממשלה ביקשה במקור לכלול בתקציב צעדים נרחבים יותר לטיפול ביוקר המחיה, אך המצב הביטחוני שינה את סדר העדיפות. "ראש הממשלה ואני רצינו להביא בתקציב הזה יותר בשורות לאזרחי ישראל, בדגש על המאבק ביוקר המחיה. אבל האחריות מחייבת להתמקד בהעברת התקציב מיד למען ביטחון המדינה".

הרפורמה בחלב - אחת המחלוקות המרכזיות

אחת הרפורמות הבולטות שנדחו היא הרפורמה במשק החלב שקידם משרד האוצר. הרפורמה נועדה לבצע שינוי מבני בענף, בין היתר באמצעות ביטול מכסות ייצור, הפחתת מחיר החלב הגולמי ופתיחת השוק ליבוא חופשי של מוצרי חלב.

המהלך עורר התנגדות מצד רפתנים וגורמים במשרד החקלאות, שהזהירו מפגיעה במשק החלב המקומי ובייצור החקלאי בישראל. חלק מההערכות בענף מדברות על אפשרות לסגירת רפתות אם הרפורמה תיושם במלואה.

בשל המחלוקת הפוליטית והצורך להעביר את התקציב במהירות, החליטה הממשלה שלא לקדם בשלב זה את הרפורמה במסגרת חוק ההסדרים.

המטרה: העברת התקציב במהירות

המהלך כולו נועד להבטיח את אישור תקציב המדינה בזמן, על-רקע הצורך לממן את הלחימה ולהימנע ממשבר פוליטי. לפי הערכות במערכת הפוליטית, דחיית הרפורמות השנויות במחלוקת צפויה להקל על הממשלה לגייס רוב לאישור התקציב בכנסת.

נתניהו סיכם את ההצהרה במסר לציבור: "בעזרת השם ובעזרתכם, אזרחי ישראל, אנחנו מנצחים במלחמה וגם מנצחים בכלכלה".