מאות אלפי קשישים ואנשים עם מוגבלות ללא גישה למרחבים מוגנים

2. ועדת העבודה והרווחה: פערי מיגון חמורים לאנשים עם מוגבלות וקשישים
3. בצל החירום: הכנסת דנה בהנגשת מקלטים ומיגוניות לאוכלוסיות פגיעות
4. מאות אלפים מתקשים להגיע למרחב מוגן - הוועדה דורשת פתרונות

הפערים במיגון הנגיש לאוכלוסיות פגיעות עלו לדיון בכנסת, כאשר ועדת העבודה והרווחה קיימה יום דיונים מיוחד בנושא נגישות בעת חירום לאנשים עם מוגבלות ולקשישים.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל וולדיגר, הדגישה כי מדובר בסוגיה של הצלת חיים: "בתוך המציאות המורכבת לכולנו, ישנם מאות אלפי אנשים עם מוגבלות וקשישים שנדרשים להתמגן כמו כולם, וזאת לצד צרכים, אתגרים וחסמים נוספים שמקשים ולעיתים אף מונעים מהם את היכולת להגיע למקום בטוח. תפקידנו וחובתנו כחברה וכמדינה לדאוג לחוליות החלשות שבינינו".

לדבריה, הבקשות המגיעות מהשטח אינן דרישות לשיפור תנאים אלא צורך בסיסי: "אנחנו שומעים את הבקשות האלה בעת שגרה ובוודאי כעת בעת חירום - ולא מדובר בבקשות לשיפור תנאים אלא בהצלת חיים".

תקנות לנגישות מרחבים מוגנים

בדיון הראשון המשיכה הוועדה לדון בהצעת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בדגש על הנגשת מרחבים מוגנים ציבוריים. התקנות עוסקות בהתאמות פיזיות שיאפשרו גם לאנשים המתניידים בכסאות גלגלים להיכנס למרחבים מוגנים כגון חניונים תת־קרקעיים.

יהודה מירון ממשרד הביטחון ציין כי הרשויות פועלות להרחבת הנגישות: "הרשויות עושות מאמצים אדירים כדי לאפשר נגישות לתושבים במקלטים, חניונים, מתקני תחבורה ציבורית ומרחבים מוגנים נוספים. המטרה היא למקסם את היכולת של אדם עם מוגבלות להגיע ולשהות בכל אותם מקומות באופן מותאם ובטוח".

לפי ההצעה, כאשר רשות מקומית מציבה מרחב מוגן ציבורי ומעמידה בו ציוד כגון כסאות ושירותים - עליה לספק גם פתרונות מותאמים לאנשים עם מוגבלות.

עם זאת הדגישה וולדיגר כי יש להיזהר ממצב שבו חובת הנגישות תגרום דווקא לצמצום מספר המרחבים המוגנים: "חשוב לוודא שהחובה להנגיש לא תרתיע רשויות מלהעמיד כמה שיותר מקומות מוגנים לציבור". נציגי הממשלה הוסיפו כי גם אם לא ניתן לעמוד בכל דרישות הנגישות, הדבר לא ימנע פתיחה של מרחב מוגן ציבורי - שכן "השאיפה היא ליצור נורמה".

בתום הדיון ציינה יו"ר הוועדה כי הדיונים בתקנות יימשכו במטרה לאשרן בהקדם.

מיגוניות נגישות - אך הפערים גדולים

בדיון נוסף שהתקיים לאחר מכן התמקדו חברי הכנסת ונציגי המשרדים בשאלת המיגון הנגיש לקשישים ולאנשים עם מוגבלות.

לפי נתוני פיקוד העורף, בשנים האחרונות הוצבו ברחבי הארץ כ־2,000 מיגוניות נגישות. בנוסף הוצבו כ־900 מיגוניות נוספות הכוללות מדרגה בכניסה - כאשר האחריות להתקנת רמפה להנגשתן מוטלת על הרשויות המקומיות.

עם זאת בדיון עלה כי גם צעדים אלו אינם מספקים מענה רחב דיו, במיוחד עבור קשישים המתקשים להגיע למרחבים מוגנים בתוך זמן קצר.

ח"כ מירב בן ארי התריעה על נתונים מדאיגים: "קשישים נתקלים בקושי עצום בהגעה למרחבים המוגנים. במבצע 'עם כלביא' נהרגו 14 אזרחים ותיקים - פי שלושה מחלקם באוכלוסייה - ולצערנו זה לא השתנה. אם בנקים יכולים להירתם ולתת פתרונות לאלפים, גם המדינה יכולה לעשות זאת".

לדבריה, האחריות המרכזית מוטלת על המשרד לשוויון חברתי.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

מאגר מידע שטרם הוקם

אחד הנושאים המרכזיים שעלו בדיון היה הצורך במידע מסודר על קשישים ואנשים עם מוגבלות הזקוקים לסיוע בעת חירום.

ח"כ מירב כהן, שכיהנה בעבר כשרה לשוויון חברתי, סיפרה כי בתקופתה הוחל במיזם להקמת מאגר מידע לאומי בנושא – אך המהלך נעצר: "מדובר במידע הבסיסי ביותר שיאפשר לדעת מי האנשים, איפה הם נמצאים ומה הם צריכים. לפעמים אלה צרכים בסיסיים כמו תרופות ואוכל – ואחר כך צריך לדעת האם ולאן מפנים אותם בעת חירום".

לדבריה, במלחמת "חרבות ברזל" התקבלה החלטת ממשלה שבמסגרתה פינה משרד הרווחה קשישים לבתי דיור מוגן המותאמים לצורכיהם. הפעם, לדבריה, החלטה דומה לא התקבלה.

במקביל צוין בדיון כי עשרות רשויות מקומיות כבר משתמשות במאגר המידע "כספת נצורה", שבו מעביר משרד הרווחה לרשויות נתונים על תושבים עם מוגבלות המוכרים בביטוח הלאומי.

מירה סולומון ממרכז השלטון המקומי הסבירה כי הרשויות מפעילות מערך קשר עם תושבים הזקוקים לסיוע, אך המדיניות הרשמית אינה מתמקדת בפינוי: "לפי מדיניות פיקוד העורף, אם אין הוראת פינוי פועלים לפי דוקטרינת 'הכי מוגן שיש'. רשויות עושות מאמצים לפנות במקרים הומניטריים, אבל צריך לחשוב על שינוי מדיניות וגם להעניק משאבים".

רוני בר לוי ממשרד הרווחה הוסיף כי המאגר כבר משמש רשויות רבות. לדבריו, במהלך מבצע "עם כלביא" פינה המשרד 11 מסגרות רווחה שבהן כ־500 חוסים לבתי דיור מוגן, וכן כ־130 קשישים ואנשים עם מוגבלות שפונו למוסדות ייעודיים בהתאם לבקשות הרשויות המקומיות.