טראמפ יכול להשפיע על מחיר הנפט רק אם יסיים את המלחמה באירן

אנשי ממשלו של דונלד טראמפ מחפשים דרכים להקל על הציבור האמריקני ולהימנע מתגובת-נגד של הבוחרים, כאשר המלחמה באירן מזניקה את מחיר הנפט. אבל נשיאי ארה"ב למדו בדרך הקשה מאז שנות ה-1970, כי אין להם דרכים של ממש להתערב במחירים. בממשל הנוכחי דנים בשימוש בעתודות האסטרטגיות, הגבלה על ייצוא הנפט והשעיית המיסים על בנזין, אבל הדרך האמיתית היחידה היא לסיים את המלחמה – מנתח ניו-יורק טיימס.

מומחים אומרים כי יהיה קשה להוריד את המחירים כל עוד המיכליות אינן עוברות במצר הורמוז, מה שלא יקרה או עד סיום המלחמה או עד שאירן לא תוכל לאיים עליהן. ככל שהעימות מתארך, כך גדלה הסכנה שהמחירים יאמירו. מחיר הנפט זינק בכשליש מאז שהחלה המלחמה ומחירו הממוצע של הבנזין בארה"ב עלה ל-3.50 דולרים לגלון – הרמה הגבוהה ביותר מאז 2024.

נכון לעכשיו, הממשל ממעיט בחומרתו של מצב הנפט, אומר שהפגיעה זמנית ומבטיח שהמלחמה תסתיים בקרוב. "אנחנו שמים קץ לאיום הזה, אחת ולתמיד, והתוצאה תהיה מחירי נפט ודלק נמוכים יותר למשפחות האמריקניות", אמר טראמפ (9.3.26). הוא גם איים על אירן ב"מכות ברמה שהם לא ראו" אם תמשיך לחסום את הורמוז. דובר הבית הלבן הצהיר, כי לטראמפ וצוותו יש "תוכנית חזקה לשמר את היציבות בשוק האנרגיה ונמשיך לבחון את כל האפשרויות".

הדרך המהירה ביותר היא לשחרר לשוק חלק מעתודות הנפט. למדינות נוספות יש עתודות דומות, אך G7 אומרות שנכון לעכשיו יפעלו בצורה מתואמת. טראמפ מתח ביקורת בשעתו על צעד דומה של ג'ו ביידן לאחר הפלישה הרוסית לרוסיה. היקף העתודות עומד על 415 מיליון חביות וארה"ב יכולה לשחרר 4.4 מיליון ביום – בעוד שדרך הורמוז עוברות בשגרה 20 מיליון חביות ביום. אבל השפעתו של צעד זה לא תהיה משמעותית: כאשר ביידן שחרר מיליון חביות ליום במשך חצי שנה, המחיר נותר למעלה מ-100 דולר לחבית.

צעדים אחרים יכולים להיות יותר משמעותיים. הסנאטור הדמוקרטי מארק קלי הציע להשעות זמנית את המס על בנזין, המסתכם ב-18.4 סנט לגלון. לשם כך יש צורך בחקיקה והצעד יפגע בתקציב הכבישים.

אפשרות דרסטית יותר היא איסור זמני על ייצוא נפט, המסתכם ב-10 מיליון חביות נפט ומוצריו ליום. תיאורטית, איסור כזה יגדיל את ההיצע ויוריד את המחירים, אך הוא יפגע בפעילות בתי הזיקוק ובמדינות באירופה ודרום אמריקה ועלול לשבש את יסודותיו הכלכליים של מגזר הנפט האמריקני. "זה צעד נורא שיגרום יותר נזק מתועלת", אומר האנליסט קווין בוק, "אבל במצבים כאלה, פוליטיקאים מתקשים לשבת בחיבוק ידיים ונותנים לשוק להסתדר בעצמו".

צילום: מיכלית ליד בית הזיקוק של שברון, קליפורניה [צילום: גודופרדו ואסקז/AP]

עוד אפשרות: הקלה בעיצומים על רוסיה, לה יש מיליוני חביות במיכלים שאותן אינה יכולה למכור. בשבוע שעבר הקל משרד האוצר באופן זמני וחלקי את העיצומים, כדי שהודו תוכל לרכוש נפט רוסי כתחליף לנפט מהמפרץ הפרסי. לרעיונות אחרים, כמו הקלה בכללי איכות הסביבה כדי להפחית את עלויות הזיקוק, תהיה השפעה קטנה יותר, מציין הטיימס.

"בכל פעם שהמחירים עולים שולפים את אותם רעיונות שכבר נבחנו", אומר ג'ייסון בורדוף מאוניברסיטת קולומביה. "אבל במקרה הנוכחי, אם הורמוז יישאר סגור – יש מעט מאוד דרכים שישפיעו בצורה משמעותית". בשבוע שעבר הודיע הממשל על תוכנית ב-20 מיליארד דולר לסיוע בעלויות הביטוח של המעבר במצר, אך אין בכך די כדי שחברות הספנות יטלו את הסיכון. הממשל גם מדבר על ליווי צבאי למיכליות, אך לכך דרוש זמן.

סעודיה ואיחוד האמירויות פועלות להעביר כמה מיליוני חביות ביום אל ים סוף בצינורות הקיימים, אלא שמדובר רק בחלק קטן מהכמות שאבדה בשל חסימת הורמוז. מדינות המפרץ ייאלצו להפסיק בקרוב את ההפקה אם לא יוכלו לייצא, וחידושה יימשך שבועות אם לא חודשים. אחת ההערכות היא שהמחיר יגיע ל-135 דולר לחבית אם הורמוז יישאר סגור במשך חודשים.

שאלה אחרת היא, האם הזינוק במחירים יוביל את היצרנים האמריקנים לקדוח יותר, ממשיך הטיימס. התפוקה הגיעה אשתקד לשיא של 13.6 מיליון חביות ליום, אך ספק אם העלייה הנוכחית תספק את הוודאות הדרושה כדי להגדיל את התפוקה, שכן לזינוקים בשל סיבות גיאו-פוליטיות יש נטייה להיות קצרי מועד.

ארה"ב גם יכולה להפחית את תלותה בנפט ולפתח מקורות אנרגיה חילופיים, אך ממשל טראמפ פועל בדיוק בכיוון ההפוך, אם יותר עידוד לנפט ולגז ופחות לרכב חשמלי למשל. אפילו אם הממשל יחדש את היוזמות לעידוד אנרגיה חילופית, יידרשו שנים עד שתהיה לכך השפעה. "טווח תשומת הלב הפוליטית הוא קצר מאוד", מציין בורגוף. "ברגע שהמשבר חולף, נשארים באותו מסלול ולא משפרים את העמדה לקראת המשבר הבא".