הצלחה אופרטיבית מסחררת לארה"ב וישראל מול אירן במישור הצבאי

הפלת יאק-130 האירני בידי F-35 הייתה הראשונה של חיל-האוויר הישראלי מזה למעלה מ-40 שנה. בעוד במישור המדיני ארה"ב אינה מספקת עילה וקו סיום למלחמה, במישור הצבאי ניכרים תכנון מוקפד, כוח אש אדיר והצלחה מסחררת – מאפיין אקונומיסט.

נכונותן של ישראל וארה"ב להתחיל את המלחמה באור יום, נבעה מהאפשרות לחסל את עלי חמינאי. היא שיקפה את מצבה של ההגנה האווירית האירנית, שברובה נמחקה ב"עם כלביא". לאחר הגל הראשון – אשר בוצע בירי טילים מרחוק ממטוסים וספינות – יכלו שתי המדינות להביא את מטוסיהן אל המטרות ללא הפרעה ולהשתמש בחימושים זולים יותר ולא בפצצות מונחות יקרות.

התכנון החל בקיץ שעבר. התוכניות המדויקות גובשו בביקורו של אייל זמיר בפנטגון בחודש ינואר. שתי המדינות חילקו את אירן לאיזורים נרחבים, אותם הן מכנות: "איזורי פעילות של טילים בליסטיים". ישראל מטפלת במערב אירן, כולל טהרן; ארה"ב – במזרח, כולל נתיבי המים. המטוסים הישראלים טסים ברובם מעל סוריה, והאמריקניים - מבסיסים בירדן ומנושאות המטוסים אברהם לינקולן (במפרץ הפרסי) וג'רלד פורד (בים התיכון).

למרות ששתי המדינות מטפלות במאות משגרי הטילים, חלוקת העבודה היא אחת הסיבות שישראל מתמקדת במטרות שלטוניות וארה"ב בצי האירני. החלוקה גם משקפת את התיאבון לסיכון של כל מדינה, כאשר ישראל מוכנה לשגר לעומק אירן מטוסים חד-מושביים, שכן צוותי חיפוש והצלה יתקשו לפעול שם אם יהיה צורך לחלץ טייסים.

תוכניות המלחמה כללו מספר שלבים, מתאר אקונומיסט. הראשון היה מכת הפתיחה ב-28 בפברואר. השני היה 100 השעות הבאות, בהן ישראל תקפה את המטרות החשובות ביותר מבחינתה, מחשש שדונלד טראמפ יחליט על סיום מהיר של המלחמה. השלישי מתרחש כעת ומתמקד במטרות פחות חשובות.

המתכננים אומרים שיש מספיק מטרות לארבעה-חמישה שבועות של הפצצות – לוח זמנים שגם טראמפ דיבר עליו. "כעת נתחיל להתקדם לתוך השטח, ונכה בהדרגה לתוך הטריטוריה האירנית", אמר (4.3.26) יו"ר ראשי המטות המשולבים, דן קיין.

רוב היעדים הגרעיניים נשמרים להמשך העימות, משום שבניגוד לטענות המטעות האמריקניות, אירן עשתה בהם מעט מאז ההפצצות אשתקד. עם זאת, ישראל הודיעה ב-3 במארס שתקפה את אתר מין-זאדאיי בצפון-מזרח טהרן, שלדבריה שימש לפיתוח נשק גרעיני. בנק המטרות כולל לא רק את אתרי הגרעין והטילים, אלא גם את מטות משמרות המהפכה ברחבי אירן – איתות ברור לכך שהמטרה היא גם לנגוס ביכולת הצבאית וגם לגרום לקריסת המשטר.

צילום: הריסות תחנת משטרה, טהרן [צילום: וחיד סאלמי/AP]

בקרוב כנראה יעברו שני חילות האוויר לתקוף מטרות דינמיות, כולל כאלו שלא זוהו לפני המלחמה. לכך תסייע החלטתה של בריטניה לאפשר לארה"ב להשתמש בבסיס באי דייגו גרסייה שבאוקיינוס ההודי. האפשרות להימנע מטיסות מארה"ב תאפשר להגדיל את מספר הגיחות, להשתמש יותר באותם צוותים ולהישען על מאגר החימוש הגדול של האי.

המלחמה כבר הפכה לתצוגת תכלית של מערכות נשק חדשות ואקזוטיות, ממשיך אקונומיסט. ארה"ב השיקה את "מערכת הקרב ההתקפית הבלתי-מאוישת הזולה" Low-cost Uncrewed Combat Attack System (LUCAS)
- כטב"ם תוקף ארוך טווח. יש בכך אירוניה, שכן מדובר בפיתוח של ה"שאהד-136" האירני בו משתמשת רוסיה באוקראינה. תומכי הגישה לפיה על הפנטגון להישען על מערכות זולות ואיכותיות מרוצים. היא גם השתמשה לראשונה בטילים בליסטיים מסוג PrSM. טילים אלו, בעלי טווח של 500 ק"מ ומשוגרים מבחריין, היו בלתי חוקיים עד שטראמפ נטש בקדנציה הראשונה את הסכם הנשק הגרעיני לטווח בינוני עם רוסיה.

ההערכה היא, שלצורך חיסולו של חמינאי השתמשה ישראל במספר גדול של טילים בליסטיים המשוגרים מן האוויר – סוג נדיר המצוי בעיקר בידי רוסיה וסין. ארה"ב כנראה השתמשה גם ב-Claude - מודל בינה מלאכותית, להערכת מודיעין, בחירת מטרות וביצוע סימולציות – והכל בעיצומו של עימות פוליטי עם היצרנית שלו, אנתרופיק.

עד כה נהנו ישראל וארה"ב מהצלחה מבצעית ניכרת. ההנהגה הפוליטית של אירן מצויה באנדרלמוסיה, כאשר המנהיג העליון הבא כבר מסומן כיעד לחיסול. קיין ציין, כי מספר שיגורי הטילים צנח ב-86% מהיום הראשון עד היום הרביעי, והתקפות הכטב"מים – ב-23%.

אולי החשוב ביותר: מקורות מודיעין ישראלים אומרים שיש סימנים לכך שחיילים, שוטרים ואנשי המשמרות המהפכניים אינם מגיעים למשמרותיהם. וזה חשוב מאחר שמהלומות צבאיות, עזות ככל שיהיו, ממש אינן מבטיחות את נפילת המשטר – המטרה המרכזית של ישראל ואחת המטרות המשתנות-תמיד של טראמפ.