באר שבע - בעלת הגרעון הגדול ביותר; תושב ירושלים מקבל חצי מתושב תל אביב

כמחצית מהערים והרשויות הגדולות בישראל, 13 מתוך 25 - סובלות מגרעון תקציבי; העיר באר שבע היא בעלת הגרעון התקציבי הגדול ביותר - כ-98.2 מיליון שקל, ששיעורם הוא %13.6 מסך התקציב הרגיל; %50 מכלל הרשויות סיימו את שנת 2000 בעודף, זאת בהשוואה ל-123 רשויות בשנת 1999 ו-84 רשויות בשנת 1998.

פרטים אלה, ורבים נוספים, עולים מניתוח שביצעה חברת דן אנד-ברדסטריט ישראל בנושא הערים והרשויות המוניציפליות בישראל. העבודה בוצעה במסגרת פרויקט דנס-100 2000 המדרג מגזרים, גופים, חברות וארגונים גדולים במשק. הדרוג מתייחס לתקציבי הרשויות בשנת 2000.

מהניתוח עולה עוד, כי רק לחמש ערים בישראל תקציב של למעלה ממיליארד שקל: תל אביב, ירושלים, חיפה, ראשון לציון ופתח תקוה. כמו כן, בערים ראשל"צ ופתח תקוה קיים תקציב פיתוח, אשר מכניס אותן למועדון הערים "המיליארדריות".

מנתוני הדרוג עולה, כי עיריית ירושלים מספקת שירותים למספר כמעט כפול של תושבים. ההוצאה לתושב בירושלים על-פי ביצוע התקציב, קטנה כמעט במחצית מההוצאה לתושב על-פי ביצוע התקציב בתל אביב. ובמילים פשוטות: תושב ירושלים חצי מזה שמקבל תושב תל אביב.

העיר עם העודף הגדול ביותר היא ירושלים, עם עודף תקציבי של 6.3 מיליון ש"ח המהווה %0.3 מהתקציב הרגיל יותר מכל עיר אחרת בישראל. את דרוג 25 העיריות והרשויות סוגרת עיריית נצרת עילית עם תקציב של 248.7 מיליון ש"ח וללא גרעון.

מבחינת התקציב של הרשויות המקומיות לשנת 2000 בהשוואה לשנת 1999 נראה, כי חל קיטון של כ-%20 בהיקף הגרעון השוטף נטו בתקציב הרגיל, עם זאת הסתכם הגרעון המצטבר של הרשויות המקומיות בסכום ענק של כ-4.5 מיליארד ש"ח, מתוכו אחראיות העיריות לכ-%77 מסך הגרעון והמועצות המקומיות לכ-%17.

מניתוח הנתונים עולה עוד, כי חל גידול בשכר הרשויות והוא מהווה כ-%35 מכלל התקציב. בתקציב הרשויות המקומיות עיקר ההכנסות נובעות מהכנסות עצמיות של הרשויות אשר הציגו גידול של כ-1.3 מיליארד ש"ח. כמו כן, חל גידול של כ-%4.5 בהוצאות השכר מהוות כ-%35 מסך הוצאות הרשויות וסעיף זה אף צפוי לגדול בעקבות הסכמי שכר נוספים שנחתמו.

גידול נוסף נרשם בהיקף חובות הארנונה והמים של התושבים ושל בעלי העסקים לרשויות המקומיות אשר הסתכם בכ-8.8 מיליארד ש"ח, סכום הכפול מהגרעון המצטבר של כלל הרשויות.

במטרה למנוע קריסה של הרשויות המקומיות הציעה הממשלה לייקר את הארנונה ולהרחיב את חובת התשלום גם על נכסים שהיו פטורים עד כה. מבחינת הרשויות המקומיות ננקטים צעדים להקטנת הגרעון הכוללים הגברת ניסיונות הגבייה ומבצעים לתשלום קנסות.

מנתוני D&B עולה, כי העיר עם תקציב הפיתוח הגדול ביותר היא ירושלים, עם 601 מיליון ש"ח. במקום השני נמצאת תל אביב עם תקציב בלתי רגיל של 484.8 מיליון ש"ח.

כמחצית מכלל הערים והרשויות בדרוג 12 מתוך 25 נהנות מתקציב פיתוח בהיקף כספי העולה על 100 מיליון ש"ח לתקציבן.
העיר בעלת תקציב הפיתוח הנמוך ביותר היא לוד, עם תקציב של 32 מיליון שקל.

מבחינת מספר התושבים החיים בעיר נמצאת ירושלים במקום הראשון, עם למעלה מחצי מיליון תושבים. אחריה העיר תל אביב עם 354,428 תושבים ובמקום השלישי חיפה עם 271,100 תושבים . הקטנה ביותר בדרוג זה היא הוד השרון עם 37,047 תושבים בלבד.