הסכנות הכלכליות של המלחמה: התייקרות בנפט, גל אינפלציוני ומיתון

בתרחיש האופטימי ביותר לכלכלה העולמית, המלחמה באירן תסתיים בתוך שבועות, הפקת הנפט והגז יימשכו, השיט במצר הורמוז יתחדש והחשש מגל אינפלציוני ישכך. אבל מומחים מזהירים מפני אופטימיות: האירועים מציבים סכנה של ממש לכלכלה העולמית, טוען ניו-יורק טיימס.

החשש הכבד ביותר הוא מהחרפת התגובה האירנית, אם וכאשר המשטר יעמוד על סף הכחדה, ויהיה מוכן להסתכן בהכבדת ההפצצות כדי לשרוד עוד יום. במקרה כזה, כנראה ינסו האירנים לפגוע בהפקת הנפט והגז בסעודיה וקטר, מה שיעלה את מחיריהם לרמות העלולות להצית את האינפלציה. בנקים מרכזיים יעלו את הריבית, המשכנתאות והאשראי יתייקרו, הלקוחות יוציאו פחות – המסלול הקלאסי למיתון.

קנת רוגוף, לשעבר הכלכלן הראשי בקרן המטבע הבינלאומית, סבור שהשלכות העימות לא יהיו רק בטווח הקצר. הוא מזכיר את רצח הארכידוכס פרדיננד ב-1914, שהוביל למלחמת העולם הראשונה, ואומר: "זה קצת כמו לשאול אז מה יהיו ההשלכות הכלכליות, בלי שיהיה מושג מה עומד לקרות. כאשר המלחמה פרצה, כולם היו בטוחים שהיא תסתיים בתוך חודש".

הדאגה המרכזית היא תחום האנרגיה: המזרח התיכון מפיק 30% מהנפט ו-17% מהגז הטבעי של העולם. הפרעה כאן תפגע ביבואניות הגדולות ביותר של אנרגיה – מזרח אסיה ואירופה. מוקד תשומת הלב הוא מצר הורמוז שבין המפרץ הפרסי לאוקיינוס ההודי, בהם עוברים כחמישית מאספקת הנפט העולמית, בעיקר לכיוון אסיה.

הזכרונות הולכים אחורה לחרם הנפט שאחרי מלחמת יום כיפור ולשנים שאחרי המהפכה באירן, אבל יש הבדלים חשובים: התפוקה כיום עולה על הביקוש ואופ"ק התחייב להגדיל אותה כתשובה למחסור שעלולה לגרום המלחמה. בנוסף לכך, מדינות רבות גיוונו את מקורות האנרגיה שלהן.

אולם, המשבר האפשרי מלמד שהעולם עודנו תלוי במידה רבה בדלקים מאובנים. אם המיצרים ייסגרו ליותר מאשר כמה שבועות ואם אירן תפגע במתקני נפט, ההשלכות יורגשו היטב. השבתה של בתי זיקוק גם תייקר את הדשנים ולאחר מכן את המזון, מה שיהווה איום על התזונה באפריקה ובדרום אסיה, מתריע הטיימס.

צילום: שדה הגז הטבעי האווייה, סעודיה [צילום: עמר נביל/AP]

סין, יפן, גרמניה, קוריאה הדרומית, טייוואן, איטליה וספרד – כולן יצואניות משמעותיות של מוצרי תעשיה – כבר מתמודדות עם השלכות מלחמת הסחר של דונלד טראמפ. עליהן לנווט בין מכסים והתייקרות חומרי גלם כמו פלדה – וכעת מתווספת לכך האפשרות של התייקרות הדלקים שהן רוכשות במזרח התיכון.

הסיכון כבר בא לידי ביטוי כאשר קטר הודיעה (2.3.26) שהיא מפסיקה את ייצור הגז הטבעי הנוזלי, בשל הסכנה שבשינועו דרך מיצר הורמוז; הצעד גרם למחירו של הגז באירופה להמריא ב-50%. סין נראית פגיעה במיוחד, משום שהיא רוכשת מאירן 13% מייבוא הנפט שלה, וכבר נתונה במפולת נדל"ן שפגעה קשות בחסכונותיהם של מיליוני משקי בית.

הודו ניצבת בפני בעיות ייחודיות. ממשלתה הבטיחה לטראמפ בחודש שעבר לצמצם את ייבוא הנפט מרוסיה תמורת הפחתת המכסים האמריקניים. היא התכוונה להגדיל במקביל את הייבוא מסעודיה ואיחוד האמירויות, אך כעת המלחמה מאיימת על מקורות אספקה אלו. זאת ועוד: 9 מיליון הודים עובדים במדינות המפרץ ושולחים הביתה סכומים ניכרים, המהווים 38% מכלל ההעברות של הודים מחו"ל.

ארה"ב נראית חסינה יותר, כמפיקת הנפט הגדולה ביותר בעולם וכיצואנית הגדולה ביותר של גז טבעי. אולם, גם חברות האנרגיה האמריקניות ירוויחו מהעלייה העולמית במחירים והצרכנים המקומיים ישלמו יותר תמורת בנזין. מחיר הדלק משפיע על המשק כולו ויוביל לעליות מחירים רוחביות.

בשל כך, מסביר הטיימס, סבורים מומחים רבים שטראמפ ישאף לסיים את העימות לפני שהתייקרות האנרגיה תתגלגל למוצרי הצריכה. הוא חייב חלקית את נצחונו בבחירות לחוסר שביעות רצונו של הציבור מעליית מחירי מוצרי היסוד, ולא ירצה להגיע לבחירות לקונגרס בנובמבר עם מחירי בנזין גבוהים יותר. אבל יהיו עוד השלכות ארוכות טווח: ארה"ב תצטרף לחדש את מלאי הנשק שלה, מה שאומר הגדלה של תקציב הביטחון, עם השלכות על הריבית והאינפלציה.