סמוטריץ' קושר בין המערכה לשגשוג: "הבורסה מבינה שהסרת הסיכון טובה לכלכלה"

המספרים שהשר נתן:

• <B>נזק קטן עד 30,000 שקל:</B> תיעוד בצילום + הצעת מחיר + אישור מהיר; תשלום בתוך 7 ימים; ללא שמאי
• <B>דירה שאינה ראויה למגורים:</B> פינוי מיידי לבית מלון דרך הרשות המקומית; מעבר לדיור חלופי ושכר דירה באישור הנזק
• <B>תכולה בהרס מלא לפי הדוגמה של השר:</B> זוג כ-84,000 שקל; ילד קטין כ-8,500 שקל; ילד בגיר כ-18,000 שקל
• <B>מוקד סיוע טלפוני:</B> כוכבית 4954

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התייצב (2.3.26) לשאלות ותשובות מול הציבור והציג קו מסר חד: המערכה מול אירן אינה רק צורך ביטחוני, אלא מהלך שמסיר סיכון ארוך־טווח מהכלכלה הישראלית. הוא הצביע על העליות בבורסה בתל אביב כסימן לכך שהשוק “קונה” את הנרטיב הזה, וטען שהמשקיעים מבינים כי פגיעה ביכולת האיום של טהרן היא “חדשות טובות” גם לביטחון וגם לכיס.

בפתיח דבריו תיאר סמוטריץ' "תיאום מלא" עם ארצות הברית והגדיר את החשש המרכזי כמצב שבו אירן הייתה מצליחה להעביר רכיבים מרכזיים של יכולותיה למרחבים תת־קרקעיים. לדבריו: “הסכנה הגדולה ביותר היא לא לפעול”. זהו ניסוח שנועד לא רק להסביר לציבור את ההחלטה המדינית, אלא גם להניח תשתית כלכלית: אם האיום יורד, פרמיית הסיכון יורדת איתו.

הבורסה כמראה: “המשקיעים מאמינים”

סמוטריץ' הציג צילום נתוני מסחר והדגיש עליות חדות במדדים המרכזיים. מבחינתו, זהו “שני מסרים באחד”: אמון בכך שהמערכה תסיר סיכונים גאופוליטיים, ואמון בכך שהניהול הכלכלי של הממשלה מחזיק את המשק יציב גם אחרי יותר משנתיים לחימה.

חשוב להדגיש: הבורסה היא מדד ציפיות, לא מדד מצב משפחות. עליות חדות יכולות לשקף תקווה להכרעה, ציפייה לירידת סיכון, ולעתים גם תיקון טכני, אבל אינן פותרות את שאלת יוקר המחיה, השיבושים בעסקים הקטנים והלחץ על משקי בית שנפגעו בפועל.

מפת הפיצויים: “מסלול ירוק” עד 30 אלף שקל

בחלק המעשי של השיחה, השר סמוטריץ' התמקד במענה לנזקי רכוש ובשילוב הרשויות המקומיות בפינוי ובטיפול הראשוני. הוא הבדיל בין נזק קטן לבין נזק כבד, והציג “מסלול ירוק” לנזקים עד 30 אלף שקל: הגשת תביעה באמצעות טלפון נייד, העלאת תמונות והצעת מחיר לתיקון, אישור מהיר ותשלום בתוך שבעה ימים. הוא גם ציין שימוש במערכת סיוע ממוחשבת שנבנתה כבר במערכה הקודמת.

בנוסף פירט מנגנון פינוי: החלטה מיידית על פינוי לבתי מלון באחריות הרשות המקומית, ובהמשך מעבר לדיור חלופי בשכר דירה שהמדינה משתתפת בו, כפוף לאישור נזק שמצריך זמן תיקון משמעותי. הוא גם נקב בסדרי גודל לפיצוי תכולה במקרה של הרס מוחלט: זוג בסביבות 84 אלף שקל, ילד קטין כ־8,500 שקל, ילד בגיר כ־18 אלף שקל.

עסקים ועובדים: 75% שכר והבטחה “לא להילחץ”

סמוטריץ' ביקש להרגיע מעסיקים ועובדים: אין צורך לקבל החלטות מיידיות, משום שמבחן התשלומים האמיתי מגיע בתחילת החודש הבא. הוא הבהיר שמתווה הסיוע צפוי להישען על המודל הקודם: מסלול פיצוי על הוצאות קבועות לעסקים שחוו ירידה משמעותית במחזור, השתתפות של 75% בעלויות שכר למי שממשיך להעסיק, ואפשרות לחל"ת גם למפרע.

כאן נכנסת שכבת “הראיה” מההודעה המשותפת: באוצר ונשיאות המגזר העסקי הודיעו כי ברקע מבצע “שאגת הארי” נערכה פגישה בין סמוטריץ' ליו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי ובכירי הנשיאות, ובה סוכם על הקמת צוות משולב של משרד האוצר ונציגי המגזר העסקי לגיבוש מתווה פיצויים מותאם למבצע הנוכחי. מצד האוצר השתתפו מנכ"ל המשרד אילן רום, הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר, החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו, מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ' ומנהל מס רכוש אמיר דהן.

לפי ההודעה, המתווה המתגבש אמור להתבסס על מודל הפיצויים שיושם במבצע “עם כלביא” ביוני 2025 ועל הניסיון שנצבר בקידום מענים למשק “בהיקף ובמועד הנכון”. בהודעה הוכנסה גם “כוכבית” משמעותית: החשיבות בהתבהרות אורך המלחמה ועצימותה כדי לקדם מתווה מוכר, אך מותאם למצב המשק הנוכחי.

סמוטריץ' מסר באותה הודעה: "מדינת ישראל חזקה גם בחזית וגם במתן רשת ביטחון למגזר העסקי ולעובדים. כפי שידענו לעשות במערכות קודמות, נדאג למעטפת מותאמת שלא תשאיר אף אחד מאחור. זהו חלק מכריע במאמץ המלחמתי". אמיתי הוסיף: "המגזר העסקי הוא עמוד התווך של החוסן הכלכלי והלאומי בעת מלחמה. אנו פועלים באחריות ובשיקול דעת לגיבוש מתווה פיצויים ממוקד, אפקטיבי ובר יישום".

המסר הזה בנוי נכון תקשורתית, אבל הוא עדיין בעייתי כלכלית עבור חלק מהמשק: לעסקים קטנים עם תזרים שביר, “עוד כמה שבועות” עשויים להיות ההבדל בין שרידות לסגירה. ההודעה המשותפת משפרת את אמינות הכיוון, אבל עדיין לא עונה לשאלת הגשר התזרימי עד שהכסף ייכנס בפועל, וזה החור שהקוראים יחפשו בו תשובה.

החלב: מלחמה על המדפים

באופן חריג יחסית לשיחת חירום, סמוטריץ' לא עזב את נושא יוקר המחיה והחזיר אותו למרכז. הוא טען שהמחסור בחלב מפוקח אינו גזירת גורל אלא תוצאה של תמריצים של יצרניות גדולות להעדיף מוצרים שאינם בפיקוח, והצהיר כי ימשיך לקדם את רפורמת החלב “ששומרת על החקלאות” ובמקביל שוברת כוח שוק ומגדילה תחרות.

השר הצביע על מחדל שוק אפשרי, אבל התעלם כמעט לגמרי מהשפעות הלוגיסטיקה בזמן לחימה ומהשאלה האם שרשרת האספקה, כוח האדם וההפצה לא נפגעים גם בלי “כוונה” של יצרנים. זו נקודה שמחייבת בדיקה משלימה מול גורמי ענף, רשתות ונתוני ייצור והפצה.

התקציב: יעד סוף מרס ולחץ פוליטי

בנוגע לתקציב המדינה, סמוטריץ' הציב יעד חד: העברת תקציב עד סוף חודש מרס. הוא הסביר שמדינה במלחמה אינה יכולה להישען לאורך זמן על תקציב המשכי, משום שצריך לתת מענה לצורכי הביטחון לצד הצרכים האזרחיים. הוא גם קרא לאופוזיציה “לשים פוליטיקה בצד” בטענה שאופוזיציה אינה יכולה להיות “נגד המדינה”.