טראמפ רוצה להימנע במלחמה באירן מ"כלל האגרטל": שברת - קנית

גישתו של דונלד טראמפ ל"מכירת" המלחמה באירן לאזרחי ארה"ב, לפחות בתחילתה, הייתה שונה בתכלית משל קודמיו. הוא הקדיש לאירן שלוש דקות בנאום מצב האומה (שנמשך 108 דקות), צייץ ברשת החברתית ופרסם שני סרטוני וידאו שצולמו באחוזת מאר-א-לאגו, אך לא הופיע בפומבי מאז יום שישי שעבר (27.2.26) ועד שהעניק ראיונות ונשא נאום אמש. אסטרטגיה זו עשויה להעניק לו גמישות בימים ובשבועות הבאים, כדי להימנע ממה שכינה קולין פאואל "כלל האגרטל": שברת – קנית, מסביר וושינגטון פוסט.

מהרגע הראשון נזהר טראמפ להציב גבולות למתקפה האמריקנית, באומרו שהוא רוצה להפיל את המשטר אך בקוראו לאירנים לעשות זאת. במקביל, אימץ טראמפ רטוריקה מרחיבה לגבי הטעמים שהובילו אותו למלחמה: "הם יצאו למלחמה נגד הציביליזציה עצמה", אמר על האירנים. "אנחנו מנהלים את המבצע הנרחב הזה לא רק כדי להבטיח את הביטחון כאן ועכשיו, אלא גם עבור ילדינו וילדיהם, בדיוק כשם שאבותינו עשו לפני שנים רבות. זוהי חובתם של אנשים חופשיים". לאחר חיסולו של עלי חמינאי, טראמפ קרא ל"אירנים הפטריוטים השואפים לחופש" לנצל את ההזדמנות ולהפגין אומץ.

מומחים לענייני המזרח התיכון אומרים, כי האסטרטגיה של טראמפ יכולה להיות מוצלחת מבחינה פוליטית, כאשר היא באה במקביל להפצצות בלבד עם הגדרה גמישה של ניצחון. ריצ'רד האס, שהיה בכיר במשרד החוץ בעת הפלישה לעירק ב-2003, אומר שטראמפ קורא לשינוי משטר, אך אינו נוטל אחריות על כך. "אם זה יקרה, הוא יקבל את הקרדיט; ואם לא – הוא לא יספוג את האשמה".

עם זאת, לרטוריקה הכוללנית של טראמפ יש גם סיכונים אם המצב יתדרדר, ובמיוחד אם מספר ההרוגים האמריקנים יעלה. עד כה נהרגו שלושה חיילים וחמישה נפצעו, וטראמפ אמר ש"למרבה הצער כנראה יהיו נוספים לפני שזה יסתיים. ככה זה".

צילום: שגרירות אירן במוסקבה לאחר חיסול חמינאי [צילום: פאבל פדניאקוב/AP]

הממשל אינו מעורפל רק לגבי מטרות המלחמה אלא גם לגבי ההצדקות ליציאה אליה, כולל בתדרוכים סודיים לקונגרס. אנשי סגל בקונגרס טענו, כי הממשל לא סיפק מידע מודיעיני המצביע על סכנה מיידית מצד אירן. בתשובה לשאלה ישירה אמר אחד המתדרכים, כי אירן ערוכה להגיב על מתקפה – מה שאינו מהווה הצדקה חוקית מספקת למתקפת מנע ולחיסול הנהגה פוליטית. פקידים בממשל אמרו שתוכנית הטילים הבליסטיים מהווה איום, אך גם כאן אין המדובר בהצדקה על-פי החוק הבינלאומי.

מבחינתו של מי שנבחר לנשיאות בין היתר בידי בוחרים המתנגדים לעשרות שנים של מלחמות אמריקניות במזרח התיכון, יציאה למלחמה שכזאת מבלי לגייס תמיכה מהווה סיכון פוליטי, ממשיך הפוסט. הבית הלבן שינה את טיפולו בנושאי חוץ: אשתקד התארח כמעט מדי שבוע מנהיג זר בבית הלבן, בליווי תקשורתי צמוד. מתחילת השנה הנוכחית אין אירועים כאלה, כאשר הבית הלבן מנסה להיצמד לסדר יום פנימי ולהדגיש היבטים חיוביים במדיניותו הכלכלית של טראמפ.

דוברת הבית הלבן, קרוליין לוויט, אומרת שטראמפ הוציא תחילה (1.3.26) רק הודעה כתובה על מותו של עלי חמינאי, "משום שהיה עסוק מאוד כל היום בחדר המצב, פיקח כל הלילה ודיבר בטלפון עם בעלי בריתנו מסביב לעולם. לכן, הדרך היעילה ביותר הייתה לפרסם ב-Truth Social וזו הייתה הודעה שנשמעה ברחבי העולם".

סרטון הווידאו שהפיץ טראמפ מאוחר יותר היה בגישה מסורתית יותר, עם חגיגת ניצחון מול המצלמה. "על ידיו של האדם העלוב והמרושע הזה היה דמם של מאות ואולי אלפי אמריקנים. בכל רחבי אירן אפשר לשמוע את צהלות השמחה ואת החגיגות ברחובות כאשר נמסר על מותו", אמר.

אנשי הממשל מופיעים באופן קבוע בתוכניות הטלוויזיה של יום ראשון – אך לא השבוע. פקיד בכיר בבית הלבן אומר כי אין המדובר בניסיון לתפוס מרחק מהמלחמה, אלא מן הצורך לשהות בחדר המצב וליד טראמפ בפלורידה. במקום זאת, שלח הבית הלבן חברי קונגרס רפובליקנים לאחר שתודרכו בידי שר החוץ, מרקו רוביו.

כמה מהניצים מול אירן אומרים, כי יידרש זמן להעריך את תוצאות המלחמה – יותר מאשר ההפצצות עצמן. חלק מהתשובה יהיה נעוץ בהיקף האבידות האמריקניות, מציין אליוט אברמס, שעסק בענייני אירן בממשל טראמפ הראשון ובממשלי רייגן ובוש הבן. "גם אם המלחמה תסתיים בתוך שבוע והמשטר ישרוד, מוקדם לומר שהיא נכשלה. אם הוא יפול תוך שישה חודשים, עשרה חודשים או שנה, כולם יבינו שהמלחמה קירבה את קיצו ובדיעבד זו תהיה הצלחה גדולה, כי זה באמת ישנה את המזרח התיכון".