פטור מתקרת השכר לבנקים קטנים: בכנסת בוחנים תמריץ חריג לעשור

מה על הפרק

• הצעה מרכזית: פטור ממגבלת שכר הבכירים למנהלי בנקים קטנים לתקופה מוגבלת
• מטרה מוצהרת: גיוס כוח אדם איכותי לבנקים קטנים וחיזוק התחרות
• התנגדות מרכזית: טענה לאפליה בתוך הענף ופגיעה בעקרון אחיד
• מחלוקת מקצועית: האם יש קשר מוכח בין תגמול גבוה לבין יציבות הבנק

מאחורי הכותרת היבשה של עידכון פקודת הבנקאות המנדטורית מסתתרת מחלוקת שמדליקה את המערכת: הצעה להעניק לבנקים קטנים פטור ממגבלת שכר הבכירים למשך עשור, כדי למשוך מנהלים חזקים ולדחוף תחרות מול הבנקים הגדולים.

לפי הקו שהוצג בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בוועדה למיזמים ציבוריים, הכוונה היא לייצר "מקל וגזר" מסוג חדש: מצד אחד להשאיר את מגבלת השכר על הנהלות הבנקים הגדולים, ומצד שני לפתוח חלון חריג לבנקים קטנים, בתקווה שהיכולת לשלם יותר תאפשר להם לגייס מיומנויות ניהוליות שלא מצליחות להגיע אליהם כיום.

אלא שהוויכוח מיד נפתח על שני צירים: האם ההחרגה באמת תביא תחרות, והאם היא יוצרת אפליה מובנית בתוך ענף שממילא נשען על אמון ציבורי ויציבות.

איגוד הבנקים: “ענישה” מול השוק

נציגת איגוד הבנקים, אודליה מינס, תקפה את המהלך וטענה כי ישראל חריגה בהטלת מגבלות שכר ענפיות. לדבריה: “שמתם את המנהלים בעונש לעומת יתר החברות הנסחרות בבורסה: לפי כל המחקרים, אנחנו רואים שיש קשר מובהק בין איכות הבנק והיציבות שלו לבין שכר המנהל והתגמול שלו”.

המסר שלה היה חד: אם רוצים תחרות ויציבות, לא מחלישים את היכולת לגייס ולתגמל בבנקים הגדולים, ולא מייצרים מסלול מיוחד שמעדיף מראש שחקנים קטנים.

באותה נשימה נטענה גם טענה עקרונית: במקום פטור נקודתי לבנקים קטנים, נכון לבחון מנגנון רחב יותר שמיישר קו לענף כולו, או לפחות קובע אמת מידה אחת שאינה תלויה בגודל הבנק בלבד.

צילום: תחרות בכל מחיר?

לובי 99: אין הוכחה, יש מחיר ציבורי

מן העבר השני, אלה תמיר מלובי 99 הציגה עמדה הפוכה בתכלית. לטענתה, אין הוכחה לקשר בין יציבות הבנקים לבין משכורות עתק לבכירים, והרחבת הפתח לתגמול גבוה היא מסר ציבורי שגוי, במיוחד כשמדובר במערכת שמקבלת מעטפת אמון ומנגנוני הגנה ייחודיים.

הקו הזה שם סימן שאלה על ההנחה שבבסיס ההצעה: שגם אם בנק קטן יוכל לשלם יותר, אין ודאות שזה יתורגם לתחרות אמיתית עבור הציבור, כמו הוזלת עלויות, שיפור שירות או הרחבת אשראי בתנאים טובים יותר.

יותר סמכויות, יותר אחריות

ברקע, הדיון מתקיים בתוך מהלך רחב יותר של עידכון הפקודה שמעניק לנגיד בנק ישראל סמכויות התערבות מוקדמות במקרה של חשש ליציבות בנק. החיבור בין שני הנושאים יוצר מתח מובנה: מצד אחד הרחבת כלי הפיקוח וההתערבות כדי למנוע הידרדרות, ומצד שני פתיחת אפשרות לתגמול חריג שמטבעו מעורר ויכוח ציבורי.

זה לא רק ויכוח על שכר, אלא על תפיסת ניהול סיכונים: האם תגמול גבוה נתפס ככלי למשיכת איכות ניהולית שמקטינה סיכון, או דווקא כצעד שמגביר תמריצים בעייתיים ומרחיב פערים ללא תועלת מוכחת.

יו”ר הוועדה: “לבחון אם צריך תיקון רחב יותר”

יו"ר הוועדה ח”כ אוהד טל סיכם בקו שמרמז שהנושא לא ייסגר בהחרגה נקודתית בלבד: “צריך לבחון האם התיקון הזה הכרחי והאם יש צורך בתיקון רחב יותר לכל מנהלי הבנקים, לרבות הבנקים הגדולים”.

האמירה הזו משאירה פתוח את שני הכיוונים: או שהוועדה תתכנס לפטור ממוקד לבנקים קטנים בלבד, או שתגלוש לדיון רחב שיגע בעצם ההיגיון של מגבלת השכר בענף הבנקאות כולו.