מילביצקי לאוצר: אל תניחו שגלגול המס על הבנקים הוא חוק טבע

ועדת הכספים אישרה להמשיך בקידום מס מיוחד על רווחי הבנקים, והדיון הפך לעימות עקרוני: האם מדובר בצעד פיסקלי נחוץ למימון המלחמה - או במהלך שעלול להתגלגל ישירות לחשבון של משקי הבית.

ההצעה קובעת מס רווח נוסף בשיעור 15% על בנק שאינו בעל היקף פעילות קטן, כאשר רווחיו בשנה מסוימת עולים ביותר מ־50% מהממוצע בשנים 2018-2022. מדובר בהוראת שעה עד שנת 2030. בשנת 2026 יחול המס באופן יחסי לחלק השנה.

האוצר: רווחי יתר חריגים

נציגי משרד האוצר הציגו נתונים שלפיהם התשואה להון של הבנקים יותר מהוכפלה עם עליית הריבית בשנים 2020-2021, והמגמה נמשכה גם בשנים האחרונות. בהשוואה למדינות האיחוד האירופי, נטען כי הבנקים בישראל ניצבים בצמרת התשואה להון בשנת 2024, למעט הונגריה.

באוצר הדגישו כי 12 מתוך 27 מדינות האיחוד האירופי הטילו מאז 2023 מיסים חדשים על הבנקים בשל רווחי שיא שנבעו מעליית הריבית, לצד צעדים דומים בבריטניה ובקנדה. לדבריהם, המודל הישראלי ממוקד רווחי יתר ונחשב מידתי יותר ממודלים אחרים.

יוראי מצלאוי, סמנכ"ל משרד האוצר, השיב לטענת הבנקים כי הציבור ייפגע משום ש־85% מהמניות מוחזקות בידיו: "נסביר מי זה הציבור, 75% ממניות הבנקים מוחזקים על-ידי העשירון העליון. רק פלח אחד מתעשר מהחזקת המניות, והפגיעה ככל שתהיה תהיה בעשירונים העליונים ולא הנמוכים".

עוד טען כי המנגנון מאפשר קיזוז הוצאות ריבית וכי לפי מחקרים בינלאומיים מדובר במודל עדיף שמקטין את הסיכון לגלגול מלא לצרכן.

חברי הכנסת: מי ימנע את הגלגול?

לצד התמיכה העקרונית במיסוי רווחי יתר, נשמעה ספקנות רחבה באשר ליכולת למנוע את גלגול העלות לציבור.

ח"כ ולדימיר בליאק ציין כי גם לאחר מס שולי התמריץ לרווח נותר חיובי: "בסוף התוספת השולית תמיד חיובית, אז גם כאן, בתור בנק את מרוויח יותר".

ח"כ אורית פרקש הכהן טענה כי אין כאן טיפול בכשלי המבנה: "ביוני 23 רשות התחרות הציגה כאן 4 מיליארד שקל תג מחיר שנעשקו ממשקי הבית. המס הזה מעביר כסף לקופת המדינה, אבל לא מטפל בבעיה".

ח"כ מיקי לוי הוסיף: "זה כסף של הציבור, זה לא אמור ללכת לאוצר. שיתנו אחוז בריבית הפריים, שיתנו לרוכשי דירה ראשונה הנחה. זה כסף של הציבור וצריך להחזיר אותו לציבור".

יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, תקף את ההנחה כי גלגול המס הוא בלתי נמנע: "בשווקים ריכוזיים, כשמדובר בשירות נצרך על-ידי כולם ואין באמת בחירה, ברור שצריך להיות יותר אקטיביים. לצאת מנקודת הנחה שזה יגולגל לציבור - זו בעיה".

ח"כ חמד עמאר שאל במפורש כיצד ניתן להבטיח שהמס לא יתגלגל גם על מקבלי שכר מינימום.

הבנקים: פגיעה באשראי ובצמיחה

אבשלום בוסקילה, מנכ"ל בנק יהב, ביקש להחריג את הבנק מהחוק המוצע וטען כי מדובר בבנק חברתי עם נתח רווח מצומצם של כ־4% בלבד ופריסה רחבה בפריפריה. "אם נוחרג מהחוק, נוכל להמשיך להוות בשורה חברתית ולחולל תחרות מול הבנקים הגדולים".

איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים, ביקר את שיעור המס שנקבע - 15% לעומת 7%-10% שנדונו בוועדה הציבורית - והזהיר כי מיסוי כזה יביא לצמצום היצע האשראי ולפגיעה בצמיחה ובהכנסות המדינה.

יו"ר הוועדה השיב כי רווחי השיא של הבנקים, שהגיעו לכ־40 מיליארד שקל, אינם תוצאה של התייעלות חריגה אלא של פערי ריביות שנוצרו בעקבות עליית הריבית.

הדיון המחיש את המתח בין יעד פיסקלי מובהק - מימון הוצאות המלחמה - לבין החשש מהשפעה ישירה על משקי הבית. ההכרעה הסופית תיבחן לא רק בגובה המס, אלא בשאלה האם הציבור ירגיש הקלה - או תוספת חיוב.