ריווח מדרגות המס: מי באמת יקבל את ההטבה

ועדת הכספים המשיכה (23.2.26) לדון בפרק ה' להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת התקציב 2026, העוסק בריווח מדרגות מס ההכנסה. לב הוויכוח: הפחתת המס השולי במדרגות הביניים, תוך השארת הקפאת נקודות הזיכוי על-כנה.

יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, הציף את הסתירה שהוא מזהה במהלך: "אתם נותנים הקלת מס לאנשים שמרוויחים משכר מסוים, ולא רק זה, שאתם משאירים את הקפאת נקודות הזכות הקיימת על תילה, כך שהם נפגעים פעמיים. אנחנו מבינים את הרציונל של ריווח, אבל למה ההקפאה נשארת על תילה? אולי חשבתם להסיר את ההקפאה במקום?".

האוצר: מתמרצים עבודה דרך המס השולי

יואב הכט, נציג אגף התקציבים באוצר, הסביר כי שלושה כלים עומדים בפני קובעי המדיניות: סף המס, המס האפקטיבי והמס השולי. לדבריו, המס השולי הוא המשתנה המשפיע ביותר על החלטת הפרט אם להגדיל היקף עבודה. "הרבה מאוד שכירים ועצמאים בוחרים כמה לעבוד בשיקולים האלה. המס השולי הוא הפרמטר, בזה מתמקדת ההצעה", אמר.

לדבריו, ביטול הקפאת נקודות הזיכוי היה משנה בעיקר את המס האפקטיבי ולא את המס השולי, ולכן היה משפיע פחות על תמריץ העבודה ואף עלול לפגוע בשוק התעסוקה.

כפיר בץ מאגף הכלכלן הראשי הוסיף כי בישראל המס השולי במדרגות הביניים גבוה יחסית בהשוואה בינלאומית, בעוד שבשכר הנמוך שיעור המס נמוך ממילא, כך שתועלת ההטבה ברמות השכר הללו מוגבלת.

מי צפוי ליהנות

ברשות המיסים הציגו נתונים שלפיהם ריווח המדרגות צפוי להשפיע בעיקר על בעלי הכנסות בעשירונים 10-8. הנהנים מהמהלך מאופיינים בגיל ממוצע גבוה יותר, במספר ילדים גבוה יותר עד גיל 18, ובשיעור מעט גבוה יותר של תושבי המרכז.

באוצר הדגישו כי חלק ניכר מהעובדים המשתכרים 13-12 אלף שקל כלל אינם מגיעים לסף המס בשל נקודות הזיכוי. כך למשל, אישה עם ילד בן שנתיים המשתכרת כ־13 אלף שקל נותרת מתחת לרף המס, וכך גם גבר עם ילד בן שנתיים המשתכר מעל 12 אלף שקל. מנגד, מי שמרוויח מעל 16 אלף שקל ממוסה על כל שקל נוסף בשיעור של 43%. "זה לא צודק ששלושה עשירונים משלמים 95% ממס הכנסה", אמר הכט.

הביקורת: הכסף יכול היה ללכת ליוקר המחיה

תומר שמוקלר מפורום ארלוזורוב טען כי ניתן היה לפרוס את ההטבה כך שתגיע גם לעשירונים 8-7. לדבריו, הקלה לעובדים המשתכרים סביב 13-12 אלף שקל הייתה עשויה להשפיע משמעותית על הצריכה, שכן "השקל השולי של השכבות החלשות יותר הוא משמעותי והוא בדרך כלל הולך לצריכה".

ח"כ אורית פרקש הכהן אמרה כי מדובר במהלך לגיטימי מבחינת התמקדות במשלמי מס גבוהים, אך העלתה שאלה עקרונית: "אנשים יקבלו בין 2,000 ל-5,000 שקל בנטו, העלות התקציבית תהיה 5 מיליארד שקל בהבשלה מלאה. אולי היינו יכולים לקחת את הכסף ולהקל את יוקר המחיה בצעדים מסוימים, האם לא נכון לקחת תוכנית ארוכת טווח שתממן חינוך חינם לגיל הרך?".

הכט השיב כי כאשר נותנים לאדם כסף ישירות לכיסו, הוא יודע כיצד להשתמש בו בצורה היעילה ביותר, והזהיר מפני הזרמת כספים ממוקדת ליוקר המחיה: לדבריו, ניסיון "לשפוך כסף" על בעיות מחירים אינו בהכרח פותר אותן ולעיתים אף מחמיר אותן.

בסופו של הדיון התחדדה המחלוקת: באוצר רואים בריווח מדרגות המס כלי ממוקד לתמרוץ עבודה והגדלת צמיחה, גם אם עיקר הנהנים הם בעשירונים העליונים. חלק מחברי הכנסת והכלכלנים סבורים כי מדובר במהלך צר מדי, שאינו נותן מענה מספק לשחיקת מעמד הביניים הנמוך וליוקר המחיה.

ההכרעה תתקבל במסגרת אישור התקציב - אך כבר כעת ברור שמדובר במהלך שמעצב מחדש את סדרי העדיפות של מדיניות המס לשנים הקרובות.