הריבית נותרה על 4%: בנק ישראל מאותת על זהירות בצל המתיחות מול אירן

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה ב-23 בפברואר 2026 להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4%, על-רקע אי-ודאות גיאופוליטית שהתחדשה בימים האחרונים בעקבות עימות אפשרי מול אירן, ובמקביל להתמתנות האינפלציה והמשך התרחבות הפעילות במשק.

לפי ההודעה, האינפלציה השנתית עמדה בינואר על 1.8%, לאחר שבדצמבר נותר מדד המחירים לצרכן ללא שינוי ובינואר ירד ב-0.3%. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, האינפלציה השנתית עמדה על 1.9%. קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-2.9% במונחים שנתיים, ואילו אינפלציית הסחירים ירדה בחדות ל-0.2%- ב-12 החודשים האחרונים. הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה מצויות בממוצע מעט מתחת למרכז היעד, והציפיות לשנה השנייה ואילך נותרו בסביבת מרכז היעד.

בבנק ישראל מציינים כי עדיין קיימים סיכונים לעלייה מחודשת באינפלציה, ובהם ההתפתחויות הגיאופוליטיות, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע והתפתחויות פיסקליות.

מאז החלטת הריבית האחרונה התחזק השקל ב-1.1% מול הדולר וב-0.4% מול האירו, ובמונחים נומינליים אפקטיביים התחזק ב-0.5%. עם זאת, פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שמשתקפת במרווח ה-CDS ובמרווח הדולרי מול אג"ח ממשלת ארה"ב, עלתה מעט בימים האחרונים על-רקע ההתפתחויות הביטחוניות.

נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הרביעי של 2025 מצביעים על קצב צמיחה של 4% במונחים שנתיים בניכוי עונתיות - מעל המגמה ארוכת הטווח. העלייה בתוצר הושפעה מגידול חד של 25.6% בייצוא. הצריכה השוטפת צמחה ב-3.6%, ואילו התוצר העסקי עלה ב-7.1%. במקביל, עודכנו כלפי מעלה נתוני הרבעון השלישי לצמיחה של 12.7%. בסיכום שנת 2025 צמח המשק ב-3.1%, מעט מעל ההערכות הקודמות.

האינדיקטורים השוטפים מצביעים על המשך התרחבות בפעילות. הוצאות בכרטיסי אשראי עלו קלות בינואר, מדד אמון הצרכנים המשיך לעלות, וגיוסי ההון בהייטק נותרו ברמה גבוהה. מנגד, הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים האחרונים עלה ל-4.9% תוצר, ושנת 2026 נפתחה עם תקציב המשכי מאחר שהתקציב טרם אושר בכנסת.

שוק העבודה ממשיך להיות הדוק. שיעור האבטלה הרחבה בגילי 25-64 עמד בדצמבר על 3.2%, ושיעור המשרות הפנויות נותר יציב ברמה של 4.6%. השכר במגזר העסקי עלה בספטמבר-נובמבר בכ-5.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אך נתון ההבזק לאוקטובר-דצמבר מצביע על קצב עלייה מתון יותר של 3.4%.

בשוק הדיור, לאחר שמונה חודשים של ירידות, מחירי הדירות שבו לעלות: ב-0.6% באוקטובר-נובמבר וב-0.8% בנובמבר-דצמבר. קצב העלייה השנתי הגיע ל-0.4%. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלה לקצב שנתי של 3.8% בינואר. בחוזים עם תחלופת שוכר נרשמה עלייה שנתית של 6%. בינואר הועמדו משכנתאות בהיקף של כ-9.8 מיליארדי שקל, בניכוי עונתיות.

בזירה העולמית נמשכת התרחבות הפעילות, תוך המשך התמתנות באינפלציה במדינות רבות. עם זאת, מחיר הנפט מסוג Brent עלה בכ-16% ונסחר סביב 72 דולר לחבית, על-רקע המתיחות בין אירן לארה"ב. הבנקים המרכזיים העיקריים הותירו את הריבית ללא שינוי.

בבנק ישראל מדגישים כי מדיניות הוועדה המוניטרית תמשיך להתמקד ביציבות מחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית ויציבות השווקים, וכי תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחויות באינפלציה, בפעילות המשק, באי הוודאות הגיאופוליטית ובהתפתחויות הפיסקליות.

שר האוצר: החלטה שגויה שלא נתמכת בנתוני המאקרו

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', תקף היום בחריפות את החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית במשק ללא שינוי, וכינה אותה "החלטה שגויה שאינה נתמכת בנתוני המאקרו של הכלכלה הישראלית". לדבריו, המציאות הכלכלית הנוכחית מאפשרת ואף מחייבת הקלה במדיניות המוניטרית.

סמוטריץ' טען כי רמת האינפלציה הנוכחית, העומדת על 1.8%, נמצאת עמוק בתוך טווח היעד שקבע בנק ישראל, ולכן אינה מצדיקה שמירה על ריבית גבוהה. בנוסף הדגיש את חוסנו של השקל, שלדבריו מפחית עוד יותר את החשש מלחצים אינפלציוניים.

לדברי השר, האתגר המרכזי של המשק כיום אינו אינפלציה אלא צמיחה. "אתגר הצמיחה" כהגדרתו מחייב, לדבריו, מתן "בוסט" לכלכלה כדי להניע מחדש פעילות עסקית ולהוציא את המשק ממצב של קיפאון.

מעבר לנתוני המאקרו, סמוטריץ' התמקד בהשלכות הישירות של הריבית הגבוהה על הציבור והעסקים. "מחנק האשראי חונק את המשק", אמר, והדגיש כי הריבית מכבידה באופן משמעותי על משקי הבית ועל נוטלי המשכנתאות. עוד ציין כי עסקים קטנים ובינוניים, המהווים לדבריו את עמוד השדרה של הכלכלה, מתקשים לפעול ולהתרחב בתנאי אשראי יקרים.

"‏אין לנו כרגע אתגר וסכנה של אינפלציה. אני קורא לנגיד לחזור בו מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית. זה מה שנכון למשק, לכלכלה ולאזרחי מדינת ישראל", אמר.