טאקר קרלסון: ישראל הפכה לנטל הביטחוני והאסטרטגי הכבד ביותר על ארה"ב

העיתונאי האמריקני טאקר קרלסון, שביקר לאחרונה בישראל, מחריף את הטון נגד מדיניות החוץ של ממשל הנשיא דונלד טראמפ והיחסים המיוחדים עם ירושלים. בראיון נרחב שהעניק בערב הסעודית (יום שבת, 21.02.26), הציג קרלסון עמדה בדלנית מובהקת המערערת על יסודות הברית האסטרטגית בין המדינות.

לדברי קרלסון, המעורבות האמריקנית במזרח התיכון, ובפרט ההגנה על אינטרסים ישראלים מול הציר השיעי, אינה עולה בקנה אחד עם צורכי הציבור האמריקני. הוא הגדיר את ישראל כ"נטל הגדול ביותר" הרובץ כיום על כתפי משלם המיסים והצבא האמריקני.

האזהרה מפני מעורבות יתר בעימות האזורי

המתקפה החריפה של קרלסון מקבלת פן אישי וממוקד נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, תוך ניסיון להפריד בין תמיכתו בנשיא טראמפ לבין התנגדותו למדיניות הישראלית. קרלסון, שנחשב לאחד הקולות המשפיעים ביותר על בסיס התמיכה של "MAGA", טוען כי נתניהו מפעיל מניפולציות על הנשיא דונלד טראמפ.

לשיטתו, הלחץ שמפעילה ירושלים נועד להעמיק את המעורבות האמריקנית במלחמות אזוריות ו"לכבול את ידיה של ארה"ב". קרלסון סבור כי ישראל מנסה להפוך את וושינגטון לקבלן ביצוע במזרח התיכון, דבר המסכן את חייליה ואת יציבותה הכלכלית של ארה"ב עבור מטרות שאינן קשורות לביטחון המולדת.

צילום: נתניהו, טראמפ. שותפי סוד קרובים מאוד [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

עמדותיו של קרלסון משקפות קרע עמוק בתוך המחנה הרפובליקני ושינוי גישה מהותי מצד דמויות מפתח בימין הבדלני:

* מלכודת אסטרטגית מול טהרן: קרלסון מזהיר כי נתניהו גורר את הנשיא טראמפ לעימות חזיתי מול אירן שישרת את ישראל בלבד, בעוד שארה"ב תשלם את המחיר בחיי אדם ובמשאבים כלכליים.

* הגדרה מחדש של מאזן הכוחות: בחירת הבמה בסעודיה משקפת את הניסיון של גורמים בימין האמריקני להעדיף אינטרסים אנרגטיים וכלכליים על פני מחויבויות אידיאולוגיות או היסטוריות כלפי ירושלים.

* השפעת התקרית בנתב"ג: הביקורת החריפה התעצמה בעקבות ביקורו הקצר של קרלסון בישראל (18.02.26), במהלכו טען כי צוותו עוכב ונחקר בנמל התעופה, אירוע ששימש לו כדלק לטענות בדבר חוסר הכרת תודה ישראלית.

* התנגשות בין תפיסות עולם: בעוד שהנשיא טראמפ מוביל קו פרו-ישראלי מובהק, קרלסון מייצג את דוקטרינת "אמריקה תחילה" הדורשת צמצום דרסטי של סיוע החוץ והתרחקות מ"מלחמות נצח" במזרח התיכון.

התבטאויותיו של קרלסון מסמנות נקודת רתיחה ביחסי הגומלין שבין האגף הבדלני בימין האמריקני לבין ממשלת ישראל. בעוד שהממשל הרשמי בוושינגטון שומר על מחויבות ביטחונית, הקולות הקוראים להפרדת כוחות אסטרטגית הולכים ומתגברים בקרב מעצבי דעת הקהל המזוהים עם הנשיא טראמפ, מה שעלול להעמיד את חופש הפעולה הישראלי מול אירן בסיכון פוליטי פנים-אמריקני משמעותי.