משפטי הנוח'בות: ועדת החוקה מקדמת חריגות מסדרי הדין כדי למנוע סחבת

ועדת החוקה של הכנסת מקדמת מתווה חריג להעמדתם לדין של מחבלי הנוח'בה, שמבקש לאזן בין היקף חסר תקדים של נאשמים וחומרי חקירה לבין הדרישה להליך הוגן ומפוקח. הדיון האחרון (18.2.26) התמקד בסטייה מסדרי הדין והראיות, הארכת מעצרים לאחר כתב אישום והסדרים ייחודיים לשמיעת עדויות.

הצעת החוק, שיזמו יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן וח"כ יוליה מלינובסקי, קובעת כי ההליכים יתנהלו בפני בית משפט צבאי מיוחד שיוקם מכוח תקנות ההגנה לשעת חירום. בראש כל הרכב בערכאה הדיונית יעמוד שופט מחוזי בדימוס, ובראש ערכאת הערעור - שופט עליון בדימוס, נשיא מחוזי בדימוס או נשיא בית הדין הצבאי לערעורים בדימוס.

לבית הדין תוענק סמכות לדון בכלל העבירות הקבועות בדין הישראלי, ובהן פגיעה בריבונות המדינה, סיוע לאויב במלחמה, עבירות לפי חוק המאבק בטרור ואף עבירות לפי חוק השמדת עם.

סטייה מדיני הראיות - אך ללא פגיעה ממשית בהגינות

לב ליבה של ההצעה הוא סעיף כללי המאפשר לבית המשפט לסטות מסדרי הדין ודיני הראיות הרגילים, מטעמים שיירשמו, אם שוכנע שהדבר דרוש לבירור האמת ולעשיית צדק, ובלבד שאין בכך פגיעה ממשית בהגינות ההליך.

עו"ד ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי לוועדה, הדגיש כי מדובר באיזון עדין בין אילוצים חריגים - ריבוי נאשמים, ריבוי זירות, היקף עצום של חומרים - לבין שמירה על עקרונות יסוד של משפט הוגן. לדבריו, המטרה הייתה לעגן קריטריונים ברורים בחוק כדי לחסוך התדיינות ממושכת בשלב המשפט.

עו"ד לילך וגנר ממשרד המשפטים הסבירה כי ההסדר שואב השראה מסעיף 15 לחוק לעשיית דין בנאצים, אך מותאם לנסיבות הנוכחיות. לדבריה, הדין הקיים נועד לתיקים רגילים, והחשש הוא מצוואר בקבוק שיווצר סביב חומרי החקירה והליכי גילוי.

נאשם ששותק - כעד תביעה בחיסיון

אחד הסעיפים החריגים נוגע למצב שבו מספר נאשמים יואשמו בכתב אישום אחד. לפי המוצע, לאחר פרשת התביעה ולפני פתיחת פרשת ההגנה, כל נאשם יודיע אם בכוונתו להעיד להגנתו. נאשם שיודיע כי יימנע מלהעיד, יוכל להיות מוזמן כעד תביעה, אך עדותו לא תשמש ראיה לחובתו.

וגנר הבהירה כי במצב רגיל המדינה מפצלת כתבי אישום כדי לאפשר זימון נאשם שהפליל אחר כעד תביעה לאחר סיום משפטו. כאן, בשל היקף התיקים, הפיצול אינו מעשי, ולכן מוצע מנגנון חלופי השומר הן על זכות השתיקה והן על זכותם של נאשמים אחרים לחקירה נגדית.

עדויות בכתב וניהול דיון בהיוועדות חזותית

הצעת החוק מאפשרת לבית המשפט להתיר הגשת עדות בכתב במקום חקירה ראשית, כדי למנוע טראומה מנפגעים ועדים, תוך שמירה על זכות החקירה הנגדית של הצד שכנגד. עוד נקבע כי דיונים יוכלו להתקיים בהיוועדות חזותית, ובמקרים חריגים אף ללא נוכחות הנאשם, אם בית המשפט סבור שאין בכך פגיעה בהגינות ההליך.

מעצר ממושך ודן יחיד

בהיבט המעצרים, מוצע לאפשר הארכת מעצר לתקופות ארוכות מן הקבוע כיום בחוק המעצרים, לרבות הארכות של 150 ימים מעבר לתשעה חודשים, וכן להאריך תקופות ביניים במקרים מסוימים. בנוסף, דיונים מסוימים - ובהם מעצר עד תום ההליכים או עתירות לגילוי ראיה - יידונו בפני דן יחיד, שופט מחוזי בדימוס שמונה לערכאה זו.

פומביות, שידור ומניעת שחרור בעסקות

הדיונים יהיו פומביים ככלל וישודרו באתר אינטרנט ייעודי, ויישמרו בארכיון המדינה. החוק גם מבקש למנוע אפשרות לשחרור נאשמים או מורשעים בעסקות עתידיות במסגרת משא-ומתן מדיני.

לצד זאת תוקם ועדת היגוי בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות שרי המשפטים, הביטחון והחוץ, שתתווה את מדיניות ההיערכות להעמדה לדין. הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה יחולו על ההליכים, לרבות אפשרות נוכחות באולם או צפייה דיגיטלית, וימונה מתאם למימוש זכויותיהם.

בדיון נשמעו גם אזהרות מפני סחבת מכוונת. יו"ר הוועדה רוטמן התריע מפני תרגילי דחייה וביקש לבחון מנגנון של סניגור מיוחד שימונה במקרה הצורך. ח"כ יואב סגלוביץ' הדגיש את חשיבות לוחות הזמנים הברורים, בעוד עו"ד מוריס הירש הזהיר כי היקף החומר יאפשר לסניגורים למשוך זמן.

ההצעה עודנה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, אך כבר עתה ברור כי מדובר במהלך חקיקתי חריג בהיקפו ובהשלכותיו - ניסיון לעצב מסגרת משפטית שתתמודד עם אירועי 7 באוקטובר בכלים שאינם שגרתיים, מבלי לוותר על תשתית של משפט הוגן.