הבנקים תוקפים: "מס סקטוריאלי ללא תשתית" - האוצר מתעקש על 15% רווחי יתר

ועדת הכספים המשיכה (18.2.26) בדיונה בפרק ז' להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, הקובע מס מיוחד של 15% על רווחי יתר של הבנקים עד שנת 2030. לאחר שבדיון הקודם הציגו האוצר ורשות המיסים את עמדתם, הוקדש הדיון הנוכחי לעמדת איגוד הבנקים ולתגובות המקצועיות.

הצעת החוק קובעת כי בנק שאינו קטן, שרווחיו בשנה מסוימת עולים ביותר מ-50% על ממוצע רווחיו בשנים 2022-2018, ישלם מס נוסף על החלק העודף. בשנת 2026 יחול המס באופן יחסי לחלק השנה.

הבנקים: פגיעה בציבור ובצמיחה

איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים, טען כי מדובר ב"מס סקטוריאלי ללא תשתית מקצועית", והדגיש: "מדברים על מיסוי על הבנקים אבל בעצם זה מיסוי על הציבור. 90% ממניות הבנקים מוחזקות על-ידי הציבור". לדבריו, המס יפגע ישירות בחוסכים, בפנסיות ובחיסכון לכל ילד.

מדמון הזכיר כי הוועדה המקצועית שקדמה להצעה לא המליצה על הטלת מס, ואף המודל שנבחן בה דיבר על טווח של 10%-7%. "אם במודל רזה יותר לא הצלחתם לאיין את החששות, איך ב-15% זה ייעלם?", תהה.

הבנקים טענו עוד כי הרווחיות נובעת בין היתר מהתייעלות ומהתרחבות המערכת בכ-50% בארבע־חמש השנים האחרונות, וכי "מטילים מס על פריון". בנוסף הזהירו מפגיעה בהיצע האשראי, מהתייקרות ריבית לציבור ומהשפעה שלילית על המשק. לפי חישוביהם, על כל שקל מס שתיגבה המדינה תאבד בין 1.2 ל-1.5 שקלים בשל צמצום פעילות.

חן הרצוג מטעם הבנקים טען כי מס של מיליארד שקלים בשנה עלול להביא לגריעה של כ-900 מיליון שקלים משווי הציבור, וכי בהינתן מכפיל רווח של כ-10, מדובר בפגיעה של מיליארדים בשווי אחזקות.

עוד הציגו הבנקים נתונים לפיהם ברבעון השלישי של 2025 עמדה התשואה להון של הבנקים על כ-15%, בעוד בענף התעופה היא עלתה על 60%, בענף התקשורת כ-27%, בביטוח כ-20% ובקמעונאות כ-20%. יו"ר הוועדה השיב: "לקחתם מה שנוח לכם, רבעון אחד. תראו את נתוני 10 השנים האחרונות".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

בנק ישראל: חשש לנראות בעייתית

הד"ר יוסי סעדון מבנק ישראל, שהציג את עמדת המיעוט בדוח המקצועי, אמר כי מס סקטוריאלי אינו מהלך רצוי ללא קריטריון רוחבי: "אם התשואה על ההון היא קריטריון, צריך ליישם אותו באופן רוחבי". הוא הוסיף כי התערבות חזקה בשוק "לא נתפסת טוב בכלכלה" והזהיר כי המהלך עלול להיראות כ"נקמה". בהמשך הבהיר: "אמרתי שאסור שיראה כמו, לא אמרתי נקמה חלילה. יש עניין של נראות, השווקים בוחנים את הנראות".

סעדון הזכיר גם את מתווה ההסכמה במסגרתו הוחזרו לציבור כ-3 מיליארד שקלים, וציין כי אחת ההנחות הייתה שמירה על "שקט תעשייתי".

האוצר: מס רווחי יתר – לא ענישה

סמנכ"ל משרד האוצר יוראי מצלאוי דחה את הטענות כי אין תשתית מקצועית להצעה. לדבריו, בוצעו חישובי עלות-תועלת, גם אם לא ניתן לכמת במדויק את כלל ההשפעות. "אפשר להתווכח על השיעור והמנגנון, אבל לקרוא לדבר הזה נקמה – המילה לא נכונה", אמר. הוא הוסיף כי מדובר במס על רווחי יתר הנובעים מסביבה רגולטורית מיטיבה ושוק לא תחרותי דיו.

מצלאוי ציין כי הגבלת חלוקת הדיבידנדים על-ידי בנק ישראל מאז סוף 2023 הגדילה את ההון העצמי של הבנקים, ולכן נתון תשואה להון של 15% אף מיטיב עמם. "זו תשואה להון שאין בעולם", טען.

לשאלת ח"כ ינון אזולאי האם ניתן למנוע גלגול לציבור, השיב: "בכל מס יש סיכון מסוים שיתגלגל. המנגנון שבחרנו מצמצם את החששות האלה בצורה הטובה ביותר".

העימות בוועדה: "אתם לא רואים את המציאות"

יו"ר הוועדה ח"כ חנוך מילביצקי מתח ביקורת חריפה על אזהרות הבנקים מפגיעה באשראי: "הייתה פה חייל מילואים שמירר בבכי שהרגתם לו את העסק. אתם לא רואים את המציאות, העולם אצלכם במגדלים הגבוהים". הוא שאל: "מה אחוז ההלוואה הממוצע שאתם גובים ממשקי הבית לעומת עסקים גדולים?".

ח"כ משה גפני אמר לבנקים: "אתם מרוויחים הון תועפות על חשבון הציבור. אי-צדק כזה אי-אפשר להחזיק לאורך זמן עם תירוצים מקצועיים". ח"כ ולדימיר בליאק ציין כי מס הוא פתרון קל, וקרא לשלב רפורמות עומק ואף להקים קרן לעסקים קטנים ומילואימניקים.

הדיון ננעל ללא הצבעה, כאשר יו"ר הוועדה ביקש להמשיך ולבחון את הטענות, לרבות שאלת גלגול המס וההשוואות הבינלאומיות. העימות בין תפיסת "מס רווחי יתר" לבין טענת "מס סקטוריאלי ללא תשתית" צפוי להחריף בדיונים הבאים.