הישג לקואליציה: בתי הדין הרבניים יורחבו לבוררות אזרחית בהסכמה

ועדת החוקה אישרה (17.2.26) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק להרחבת סמכותם של בתי הדין הרבניים לבוררות בהסכמה בעניינים אזרחיים, ובכך סללה את הדרך להענקת מעמד מעשי חדש לפסיקותיהם בתחום זה.

הצעת החוק, שיזמו חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר, ינון אזולאי וישראל אייכלר, קובעת כי בתי הדין הרבניים יוכלו לשמש כבוררים בעניינים אזרחיים הניתנים להסכם, אם כל הצדדים הביעו לכך הסכמה חופשית ומפורשת. עוד נקבע כי כחלק מהליך הבוררות רשאי בית הדין לפסוק על-פי דין תורה.

מה משתנה בפועל

בלב ההצעה עומדת קביעה כי פסק בוררות של בית הדין הרבני לא יידרש עוד לאישור של בית משפט לצורך אכיפתו בהוצאה לפועל - הסתייגות שאומצה לבקשת חברי קואליציה. עד כה, גם כאשר בית הדין דן כבורר בהסכמה מלאה, נדרש אישור שיפוטי נוסף כדי להוציא את הפסק אל הפועל.

יוזמי ההסתייגות טענו כי הדרישה לאישור כפול פוגעת במעמד בתי הדין ומרוקנת את מוסד הבוררות מתוכן. מנגד, באופוזיציה ראו במהלך הרחבה בעייתית של סמכות שיפוטית מחוץ למערכת האזרחית הכללית.

הסכמה - רק בסמוך לפנייה

אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בדיונים הייתה שאלת ההסכמה. בעקבות הערות של חברי אופוזיציה, ארגונים אזרחיים ומשרד המשפטים, הוחלט למחוק מן הנוסח אפשרות להסתמך על הסכמה שניתנה בעבר. מעתה תידרש הסכמה חתומה שניתנה בסמוך לפנייה לבוררות.

בנוסף נקבע כי אם רק אחד הצדדים פנה לבית הדין, יישלח לצד השני טופס הודעה המבהיר במפורש כי ההליך יתקיים רק בהסכמה חופשית, וכי עצם קבלת ההודעה אינה מחייבת להצטרף להליך. בהיעדר הסכמה - לא יתקיים דיון ולא תינתן החלטה.

החרגות: פלילי, מנהלי וגירושין

החוק מחריג במפורש עניינים פליליים, מנהליים והליכים שהמדינה או רשות מקומית צד להם. כמו-כן הוחרגו סכסוכים בין בני זוג נשואים או שהיו נשואים, כדי למנוע בלבול עם סמכויות בתי הדין בענייני נישואין וגירושין ולצמצם חשש ללחץ על צד בהליכי פרידה.

בדיני עבודה נקבע כי לא תתאפשר בוררות כאשר מתקיימים יחסי עובד-מעביד, למעט אם היוזמה באה מצד העובד ובית הדין יוודא כי הסכמתו ניתנה מרצון חופשי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגדיר את החוק "ליברלי, שוויוני", ואמר: "תכבדו קצת מסורת של אלפי שנים. תאפשרו למי שרוצה מבחירה חופשית ללכת למערכת כזו שתיישב סכסוכים ותעשה שלום. אנחנו לא בעולמות של כפייה - שום דבר לא עובד בכפייה בדור הזה".

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן תיאר את המהלך כ"צעד חשוב מאוד לחיזוק משפט התורה ולחיזוק המאפיין היהודי של מדינת ישראל", והדגיש כי מדובר בהליך המבוסס על רצון שני הצדדים.

ח"כ משה גפני, מיוזמי החוק, אמר: "מדובר על שירות שניתן לאנשים שחותמים שהם מעוניינים בו. אם שניהם מבקשים, למה אי-אפשר לתת את זה? החקיקה ראויה ואינה עושה מהפכות".

מן העבר השני תקף ח"כ יואב סגלוביץ' בחריפות: "החוק גרוע, הוא איננו שוויוני. בתי הדין הרבניים לא מתנהלים בצורה שוויונית כלפי נשים. על מה שאתם מכנים 'הסכמה' היו ויכוחים גדולים. דעתי היא שהחוק הזה מרחיב סמכות למקום שבבסיסו אין שוויון".

ח"כ גלעד קריב טען כי הקואליציה בחרה ללכת "הכי רחוק שאפשר", והביע אכזבה מכך שלא ויתרה על מנגנון טופס ההסכמה, שלדבריו נתפס כפוגעני.

הצעת החוק צפויה לעלות למליאה לקריאה שנייה ושלישית. אם תאושר, יוכלו אזרחים המבקשים בכך במפורש להעביר סכסוכים אזרחיים להכרעת בתי הדין הרבניים כבוררים, מבלי להיזקק לאישור נוסף של בית משפט לצורך אכיפה.

בעוד בקואליציה מציגים את המהלך כהחזרת עטרה ליושנה וכחיזוק זהותה היהודית של המדינה, באופוזיציה מזהירים מפני פגיעה בעקרון השוויון והרחבת סמכות שיפוטית למערכת שלדבריהם אינה מבטיחה איזון מספק. ההכרעה כעת תעבור לזירת המליאה - שם תיבחן לא רק נוסחת ההסכמה, אלא גם גבולותיו של המפגש בין משפט אזרחי למשפט דתי.