רות דוד בתחילת עדותה בתיק פישר: חקירה לא חייבת להיות משפילה

"חקירה לא אמורה להיות נעימה, אבל היא לא חייבת להיות משפילה. היא חייבת לחתור לתשובות שמשקפות את האמת. דובי שרצר התרברב שהוא עשה ממני קציצות; אולי זה טוב למאכל, אבל זה לא מביא לגילוי האמת". כך אומרת (16.2.26) פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, רות דוד, בתחילת עדותה בפרשת רונאל פישר.

דוד היא הנאשמת האחרונה שנותרה בתיק, לאחר הסדרי טיעון עם ערן מלכה ופישר ולאחר שהמדינה חזרה בה מהאישומים נגד יאיר ביטון ושי ברס. דוד מואשמת בשני מקרים של שיבוש הליכים ובקבלת נכסים שהושגו בפשע בפרשות ביטון וברס. פרקליט המדינה, עמית איסמן, החליט להמשיך את ההליכים נגדה, בעיקר מחשש לביקורת ציבורית אם יסיים אותם - 11 שנה לאחר שהחלו.

דוד סיפרה, כי לאחר סיום תפקידה ב-2010 היא חיפשה את דרכה, וב-2011 פתחה משרד בסיועו של ביטון - כאשר במקביל הייתה דירקטורית בחברת ב.יאיר שבשליטתו. היא תיארה כיצד הכירה את פישר:

"רונאל היה עורך דין ידוע ומוכר בתל אביב. ראיתי סרטים שאחיו עשה. למעשה הכרתי אותו בשם, אבל לא מעבר לזה. הכרתי אותו בצורה אישית כשהוא הגיע אלי ערב אחד למשרד, והציע מעמד מיוחד לשני לקוחות שלו, שהורשעו זמן לא רב לפני זה בעבירות סמים, קיבלו עונשים של כ-20 שנה וכל רכושם חולט. הצלחה של הפרקליטות שלי. הוא הגיע והציע שהם יהפכו לעדי מדינה נגד עבריין.

"ב[מחוז] תל אביב הצעה להיות עדי מדינה לא באה לפרקליטות אלא צריכה להיות למשטרה, לגופים הנכונים, לראות את האפשרות של העדים לתת תמורה. במיוחד בתיק חמור היא צריכה לבוא עם התייחסות, שלא לומר המלצה. שמעתי שהוא אמר שהתנהגתי אליו בקשיחות; אני הסברתי לו שכך לא נוהגים". בסופו של דבר, המהלך הצליח.

דוד המשיכה: "הוא [פישר] איש מאוד מעניין, עם ידע רחב. נהיינו חברים, נפגשנו מידי פעם. שוחחנו. נפגשנו לרוב בשעות הערב או הלילה בבית קפה או מסעדה והיינו משוחחים. באחד המפגשים האלה הגיע יאיר ביטון ואז הכרתי אותו.

"הוא סיפר שלמחרת הוא הולך לבדיקה באסותא, שאלתי אותו מי הולך איתו. הוא אמר שהוא הולך לבד, ואמרתי לו שאני אלך איתו ולקחתי אותו. התחברנו. מפעם לפעם כשפגשתי את רונאל גם הוא היה, ופגשתי אותו גם לבד. הוא התחיל כפועל בניין והגיע לניהול חברה גדולה. הערכתי אותו ושמחתי שהפכנו לחברים".

צילום: מרום בעדותו בתיק פישר [צילום: נועם רבקין-פנטון/פלאש 90]

לדברי דוד, ההוצאות של משרדה היו גדולות והיא עברה למשרדו של פישר ששכן באותו בניין, אך נותרה עצמאית – למרות ששמה התווסף לשמו של משרד פישר. היא התפטרה מדירקטוריון ב.יאיר משום שפישר היה עורך דינו של ביטון. דוד גם טיפלה בסגירת המשרד לאחר מעצרו הראשון של פישר בשנת 2014.

על היום בו נעצרה אמרה דוד: "זה מודחק אצלי לגמרי. אני 11 שנה הולכת לישון עם זה בלילה ומתעוררת עם זה בבוקר. זה היום שקרסתי בו ונלקחתי לבית חולים, ולקחו אותי לתא המעצר. בא מישהו שאמר שהוא מנהל המשמרת, והוא אמר לי: איך אני עוזר לך. אמרתי לו: תביא לי את כל הספרים שאתה יכול למצוא. מה שאני זוכרת מהמעצר באופן מפתיע, זה האנשים שעשו לי טוב". את החקירות במח"ש תיארה דוד כ"חוויה קשה" ואמרה שאינה מסוגלת עד היום לצפות בתיעוד החזותי שלהן.

לדברי דוד, היא לא הייתה בארץ כאשר ביטון נעצר בשל קשריו עם העבריין יצחק אברג'יל. היא תהתה, כיצד אפשר להאשים אותה בשיבוש חקירה זו, לאחר שהמדינה חזרה בה מהטענה לפיה היה בה קשר בין פישר למלכה.

עוד התייחסה דוד לטענה, לפיה הציעה לעו"ד נסים מרום – שליווה את חקירתו של ביטון (וכיום פרקליט מחוז ת"א פלילי) – להתמנות ליועץ המשפטי של נתיבי ישראל, כדי לפגוע בחקירה. לדבריה, מרום ביקש להצטרף למשרדה, אך היא השיבה שהמשרד אינו מבוסס די הצורך לשם כך. היא שמעה שיש מכרז לתפקיד בנתיבי ישראל וחשבה שיהיה זה אתגר חדש ומעניין עבור מרום

דוד דחתה את הטענה על כוונה לפגוע בחקירה: "מי שכתב את זה לא מכיר את עבודת הפרקליטות. הטענה שאם תזיז פרקליט התיק ייפגע במילימטר, היא מופרכת. ניסיתי להסביר לחוקרים הרבה פעמים, אבל הם לא הקשיבו לי". לדבריה, מרום לא טיפל בתיק נגד ביטון משום שטיפל אז בפרשה 512 נגד ארגון הפשע של אברג'יל".

דוד אמרה בדמעות: "מהיום הראשון לחקירותי האישום הזה פוצע. העובדה שאפשר לייחס לי כוונה כזו, מחשבה כזו, רעיון עיוועים כזה, לא יודעת מי המציא את זה. זה כל כך מרושע. אני יכולה לחיות עם האישום של ביטון ועל הפגישה הלילית, אבל שאני אפגע בפרקליטות שלי? זה הגיוני? אני לא יכולה לראות אנשים מהפרקליטות, אני מתביישת. ראיתי את נסים - רציתי למות".

עוד דחתה דוד את האישום לפיו שיבשה את ההליך כאשר אמרה לעוזרת האישית של פישר, ע"י, לביים התמוטטות בחדר החקירות. "לא אמרתי לה את זה. אמרתי לה" את יודעת להתמודד עם חקירות, את מנוסה, היא תתמודד עם זה יפה. להיכנס ולהתמוטט? לא הייתה לי כוונה לשבש במשהו במפגש הזה. אני צריכה להגיד לה לא להשיב לשאלות, להתעלף?"