העליון אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד חברות האשראי על עושק קשישים

שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף, אישר (16.2.26) תביעה ייצוגית נגד חברות האשראי כאל, מקס וישראכרט בטענה שהן נושאות באחריות לעושק קשישים בידי חברות לשיווק ישיר בהיקף המוערך במאות מיליוני שקלים. גרוסקופף קיבל את ערעורם של מגישי הבקשה על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שלא לאשר אותה.

בבקשה נטען, כי חברות השיווק הישיר בנו מנגנון שיטתי ורחב היקף, אליו קל מאוד להיכנס אך קשה מאוד לצאת, באמצעותו הן פעלו כדי לשכנע קשישים למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם; ולאחר שהשיגו אותם, עשו בהם שימוש על-מנת לגבות מהקשישים כספים רבים שלא כדין. בין היתר, הן לא סיפקו את התמורה והעבירו את הפרטים לחברות אחרות שהשתמשו בהם שלא על דעת מחזיקי הכרטיסים.

המבקשים טענו, כי חברות האשראי נושאות אף הן באחריות למעשי ההונאה - לא בשל גרימתם, אלא בשל המחדל לסכל אותם. לדעתם, היה על החברות לפעול כדי למנוע את מעשי המרמה והעושק שביצעו חברות השיווק הישיר, להפסיק את ההתקשרות עימן, לבטל את החיובים שהוטלו על הקשישים, וליידע אותם על הסיכונים הכרוכים בהתקשרות עם חברות השיווק הישיר. בית המשפט המחוזי (השופטת אסתר נחליאלי-חיאט) הסכימה שיש עילה נגד החברות, אך קבעה שתביעה ייצוגית אינה הדרך המתאימה משום שיהיה צורך לברר פרטנית האם הנפגע הוא אכן קשיש ומהו הנזק שנגרם לו.

צילום: גרוסקופף. בדומה לחובה המוטלת על הבנקים [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]

גרוסקופף פותח באומרו, כי "אין חולק כי נדרש לנקוט צעדים נמרצים, הן במישור החברתי הן במישור המשפטי, על-מנת לנסות ולתת מענה הולם לתופעה הנלוזה של עושק קשישים. הממשלה החלה לקדם בשנים האחרונות מספר יוזמות שמטרתן להילחם בתופעה, ולאפשר לקשישים למצות את זכויותיהם... פשיטא, כי אין בכך כדי לגרוע מחובתו של בית המשפט לאפשר שימוש בכלי האכיפה האזרחית המצויים בתחום סמכותו מקום בו הדבר מסייע להגנה על זכויות אוכלוסייה חלשה זו מפני פגיעה".

גרוסקופף אומר כי יש לקבל את הבקשה מכוח חובת תום הלב המוגברת על חברות האשראי בשל השירות החיוני שהן מעניקות. "השאלה העקרונית בדבר האפשרות לחייב חברת כרטיסי אשראי שלא לכבד הוראת תשלום מכוח עקרונות כלליים, כגון חובתה שלא להתרשל, חובת תום הלב המוגברת או חובות ההגינות והאמון שהיא חבה ללקוח, היא שאלה נכבדה, ואציע להותיר אותה בצריך עיון", הוא מסביר.

לגבי חובת תום הלב אומר גרוסקופף, כי "היה עליהן ליידע את הלקוחות אשר התקשרו בעסקה עם חברה אשר קיים חשש ממשי כי היא פועלת באופן הונאתי בדבר סיכון זה, וזאת בהתאם לעוצמת החשש וליתר נסיבות העניין" - וזאת בדומה לחובה המוטלת על הבנקים. כדי שניתן יהיה לנהל הליך ייצוגי בנושא זה, שאכן מצריך בירורים פרטניים, דרושות מספר התאמות, הוא ממשיך:

"מוקד הדברים הוא דווקא במישור היחסים שבין המשיבות ובין חברות השיווק הישיר, ובפרט בשאלה אם המשיבות ידעו או היו יכולות לדעת על הסיכונים הכרוכים בהתקשרות עם חברות השיווק הישיר, וזאת על סמך מכלול פעולותיהן (דהיינו, הן כחברות מנפיקות והן כחברות סולקות). כנגזר מכך, יהיה מקום לעבור למישור היחסים שבין המשיבות לבין חברי הקבוצה, ולבחון האם בהינתן המידע האמור (בפועל או בכוח) הייתה מוטלת על המשיבות חובה להזהיר את חברי הקבוצה (לקוחותיהן הקשישים); ואם כן, כיצד היה עליהן ליידע את הלקוחות על כך".

מדובר בבירור שאינו פשוט כלל, שכן מדובר לטענת המבקשים ב-40 חברות שיווק ישיר. "נדרש יהיה לבחון את התשתית העובדתית שעמדה לפני כל אחת מחברות כרטיסי האשראי, ביחס לפעילותן של כל אחת מחברות השיווק הישיר, ולהכריע האם היא הצדיקה הטלת חובת יידוע על החברה המנפיקה כלפי לקוחותיה הקשישים, וככל שהתשובה לכך היא חיובית - באיזה שלב ובאיזה אופן".

ההתאמות עליהן מורה גרוסקופף הן: התביעה תחול רק על לקוחות החברות ששמותיהן הופיעו בבקשה; מומחה מטעם בית המשפט יבדוק האם חברות האשראי ידעו או צריכות היו לדעת על הסיכון לקשישים והאם יכלו מבחינה טכנולוגית למסור להם אזהרה אפקטיבית, ובדיקה זו תיעשה תחילה על מדגם של חמש חברות שיווק ישיר שיבחרו המבקשים ועל-פי תוצאותיה יוחלט האם יש מקום להרחיב אותה לכל הרשימה.

צילום: סולברג. להכריע לגבי עילה נוספת [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז חלקו על גרוסקופף בכמה היבטים משמעותיים. סולברג סבר, שיש להחזיר את התיק למחוזי כדי שיחליט האם לאשר את הבקשה וזאת לאחר המהלכים עליהם הורה גרוסקופף (כלומר: הללו לא יהוו חלק מהדיון בתביעה, אלא בהכרעה האם לדון בה) - אך ברק-ארז הסכימה עם גרוסקופף, כך שהתביעה כבר אושרה בעילה של הפרת חובת תום הלב.

עוד סבר סולברג, כי על בית המשפט המחוזי להחליט גם האם לאשר את הבקשה בעילה של הפרת חוק כרטיסי חיוב, בעוד גרוסקופף סבר כאמור שהעילה היא בתחום תום הלב. בנושא זה הסכימה ברק-ארז עם סולברג, כך שבמקביל לניהול התביעה בעילה ובאופן שקבע גרוסקופף - המחוזי גם יכריע האם להוסיף עילה בנוגע להפרת חובותיהן כמנפיקות.

הדבר ייעשה במתווה אותו קבע סולברג: תוגש בקשה מתוקנת שתחול רק על החיובים של החברות שהופיעו בבקשה המקורית; התובעים יחולקו לשלוש תת-קבוצות ועילה זו תיבחן לגביהן; מומחה בית המשפט יבדוק בצורה מדגמית האם בקרב חברות כרטיסי האשראי הייתה נהוגה מדיניות מפרה, גורפת וכוללנית בנוגע למענה ולאופן הטיפול בפניות ובהודעות שמסרו הלקוחות הקשישים.

חברות האשראי חויבו בתשלום הוצאות בסך 75,000 שקל. את המבקשים - רבקה קשתן, גינה אלון, דורון גורודצקי וליליאן ברנע - ייצגו עוה"ד מיכאל בך ואופיר עמיאל. את חברות האשראי ייצגו עוה"ד שי כגן, ליטל גדנסקי, נועם קוחול, עופר שובל יואב לוי, טל מישר זאב גוטרייך ודניאל לוי. את היועצת המשפטית לממשלה, שתמכה בקבלת הבקשה, ייצג עו"ד יואב שחם.