שש שנים יותר מדי? דיסטל מבקשת לקצר את תקופת המעבר בהשקעה בהפקות מקור

• שיעור השקעה מוצע: 6.5%
• תקופת מעבר מוצעת: 6 שנים
• הצעת יו"ר הוועדה: קיצור ל-3 שנים
• דרישת נציג היוצרים: 8% השקעה
• חובת מכירה: תכנים בעלי כוח שוק - במחיר לא מפלה

המאבק על עתיד היצירה הישראלית עלה היום מדרגה בדיון נוסף בחוק התקשורת. הוועדה המיוחדת בראשות ח"כ גלית דיסטל אטבריאן המשיכה להכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית, והתמקדה בתקופת המעבר לחובת השקעה בהפקות מקומיות.

שש שנים עד 6.5% - והאם זה ארוך מדי?

לפי נוסח ההצעה, עד 1 בינואר 2031 תחול הוראת מעבר מדורגת של שש שנים, שבסיומה יתכנס שיעור ההשקעה האחיד ל־6.5%. המטרה, לפי משרד התקשורת, היא לשמר את רמת ההשקעה בסוגה עילית בדומה לזו שנרשמה בשנת 2018, תוך מתן שהות לשחקנים בשוק להסתגל להסדר החדש.

המתווה קובע הבחנה בין ספקים:

* מי שחלה עליהם כיום חובה גבוהה מ־6.5% - יעברו הפחתה מדורגת;
* מי שלא חלה עליהם חובה כלל או חובה נמוכה - יחויבו בעלייה הדרגתית עד לשיעור האחיד.

גיורא ואלה, מנכ"ל אק"ט, טען כי שיעור ההשקעה צריך לעמוד על 8%, וכי יש לצמצם את פריסת השנים. לדבריו, המתווה המוצע מרכך יתר על המידה את הדרישה מהשוק.

יו"ר הוועדה הצטרפה לביקורת על משך התקופה ואמרה כי "יש מקום לחתוך את תקופת המעבר, אולי לשלוש שנים". היא תהתה מדוע גם ספקים שלא השקיעו עד כה כלל יזכו לפריסה של שש שנים כדי להגיע ל־6.5%, והוסיפה: "לא השקיעו כלום עד היום?"

מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, השיב כי קיצור התקופה עשוי להיטיב עם הערוצים המסחריים, אך לשיטתו לא יביא תועלת ממשית ליוצרים. עם זאת, התחייב לבחון אפשרות לקיצור המתווה לשלוש שנים. דיסטל הדגישה כי טובת היוצרים עומדת מבחינתה בראש סדר העדיפות: "הם החשובים לי יותר מכולם, ואני רוצה להציל אותם". היא ביקשה מהמשרד ומצוות הייעוץ המשפטי לגבש חלופות שיחזקו את היצירה המקומית.

מכירה לא מפלה של תכנים בעלי כוח שוק

בהמשך הדיון החלה הוועדה לעסוק בפרק העוסק באסדרת תכני צפייה ושמע. ההצעה קובעת כי ספק תכנים רשום שתכניו מוגדרים כבעלי כוח שוק, ואשר מופצים גם באמצעות ספק אחר, יחויב להעמיד את תכניו לכל ספק תכנים רשום המבקש זאת, באותם תנאים ובמחירים לא מפלים.

בנוסף, המועצה המוצעת בחוק תקבע מהו רף ההכנסות השנתי שמעליו ייחשב ספק כבעל חשיבות מסחרית, לאחר התייעצות עם הממונה על התחרות.

עו"ד מצדה מצלאוי דוד מצוות הייעוץ המשפטי לוועדה התריעה כי משמעות הסעיף היא שערוצי ברודקאסט יוכלו למכור את מוצריהם באופן רחב, ותהתה מדוע להעניק למועצה סמכות כה דרמטית. מקדסי השיב כי ההחלטה שלא לקבוע את הרף במשרד התקשורת נועדה למנוע התערבות ישירה של המשרד בקביעת גבולות השוק.

היו"ר דיסטל סיכמה כי תכלית הסעיף היא להגן הן על הפלטפורמות והן על הערוצים: "מטרת הסעיף לשמור גם על הפלטפורמות וגם על הערוצים. צריך לנסח את הסעיף בצורה שכל השחקנים ידעו לזהות חריגה". לדבריה, "לא אשאיר אף צד בלי הגנה, החוק יגן על כל השחקניות", וביקשה לגבש מתווה שיאזן בין כלל הגורמים בענף.