צבא ארצות הברית נערך למתקפה אווירית ממושכת של שבועות באירן

משרד ההגנה האמריקני נערך (יום ו', 13.02.26) לאפשרות של מערכה צבאית נרחבת ומתמשכת נגד יעדים אסטרטגיים באירן. על-פי תוכניות המבצע שגובשו בפיקוד המרכז של צבא ארצות הברית (CENTCOM), מפקד הפיקוד, האדמירל בראד קופר, הציג מתווה לפיו התקיפות לא יסתכמו ב"מכת מנע" בודדת, אלא יתפתחו לכדי רצף מבצעי של מספר שבועות, במטרה להשמיד יכולות צבאיות קריטיות שטהרן בנתה בעשור האחרון.

אזהרת טראמפ והלחץ המדיני

הנשיא דונלד טראמפ התייחס (13.02.26) למתיחות הגוברת בשיחה עם עיתונאים, והבהיר כי ארצות הברית מנהלת משא-ומתן עם טהרן, אך אינו שולל שימוש בכוח. "אירן רוצה להגיע לעסקה, והיא תהיה טיפשה אם לא תעשה זאת", אמר טראמפ, והוסיף אזהרה כי בהיעדר הסכם, התוצאות יהיו קשות עבור המשטר בטהרן. מזכיר המדינה, מרקו רוביו, הדגיש כי כל משא-ומתן עתידי יחייב את אירן לנטוש לא רק את תוכנית הגרעין, אלא גם את תוכנית הטילים ותמיכתה בארגוני טרור אזוריים.

במסגרת ההכנות, תוגברו הכוחות האמריקניים במזרח התיכון בטייסות קרב נוספות ובמערכות הגנה אווירית מתקדמות. נושאות מטוסים המוצבות באזור קיבלו הנחיות להיערך לפעילות מבצעית אינטנסיבית מסביב לשעון, הכוללת שימוש בחימוש מדויק חודר בונקרים המיועד לפגוע במתקנים תת-קרקעיים מוגנים.

היערכות למבצע "פטיש חצות" 2.0

ההכנות הלוגיסטיות בשטח מעידות על ריכוז כוח משמעותי שנועד לאפשר גמישות מבצעית והגנה רחבה על נכסי ארצות הברית באזור:

* ריכוז כוח אווירי: מלבד נושאות המטוסים, דווח על העברת מפציצי B-2 Spirit לבסיס דיאגו גרסיה. מפציצים אלו מסוגלים לשאת את פצצות ה-GBU-57 ("חודרות הבונקרים"), המיועדות לפגוע במתקנים גרעיניים מוגנים כמו בפורדו.

* נסיגה מסוריה כצעד טקטי: צבא ארצות הברית השלים (יום ה', 12.02.26) את פינוי בסיס אל-טנף האסטרטגי בסוריה והעברתו לידי כוחות דמשק. גורמי ביטחון מעריכים כי המהלך נועד לצמצם את החשיפה של כוחות קרקעיים אמריקניים לתגובה אירנית במקרה של תקיפה.

* הגנה אזורית: מערכות הגנה אווירית הועברו מאסיה למזרח התיכון כדי להתמודד עם פוטנציאל של ירי טילים בליסטיים וכטב"מים מצד אירן או שלוחותיה בתימן ובעירק.

צילום: נושאת המטוסים לינקולן. ערוכה להתקפה [צילום: הפנטגון]

מיפוי יעדי התקיפה המרכזיים

גורמי המודיעין הגדירו רשימת מטרות עדיפות שפגיעה בהן תביא לשיתוק משמעותי של היכולות ההתקפיות האירניות לזמן ממושך:

* תשתיות טילים וכטב"מים: התוכנית כוללת פגיעה במערך הלוגיסטי של משמרות המהפכה, בדגש על אתרי שיגור ומחסני טילים בליסטיים המאיימים על נתיבי השיט ועל בסיסי ארצות הברית באזור.

* יכולות גרעין: תקיפה ממוקדת של מתקני מחקר ופיתוח המהווים חלק מתוכנית הגרעין האירנית, במטרה להסיג את היכולות הטכנולוגיות של טהרן שנים לאחור.

* מערכי פיקוד ושליטה: שיבוש יכולת התקשורת והניהול של הדרג הצבאי הבכיר באירן באמצעות לוחמה אלקטרונית ותקיפות סייבר משולבות.

בעוד וושינגטון מצהירה כי אינה חותרת לשינוי משטר, גורמי מודיעין מצביעים על כך שטהרן החלה בשינוי דוקטרינה צבאית מ"הגנתית" ל"התקפית", כולל פריסת טילי ח'וראמשהר-4 ארוכי טווח במתקנים תת-קרקעיים. מומחים צבאיים מזהירים כי מערכה ממושכת כזו מעלה את ההסתברות לתגובה אירנית רחבה, הכוללת הפעלת ארגוני פרוקסי, מה שעלול להוביל לעימות אזורי כולל.