"אל תחפשו פגישות בלשכה, חמסתם את הציבור": עימות חריף על 30 מיליארד ש"ח רווחי הבנקים

• רווחי הבנקים בשנתיים: כ-30 מיליארד ש"ח
• תיק משכנתאות: 640 מיליארד ש"ח
• אשראי צרכני: 145 מיליארד ש"ח
• פיקדונות: 409 מיליארד ש"ח
• עו"ש: 230 מיליארד ש"ח
• קרנות נאמנות: 124 מיליארד ש"ח

הריבית ירדה - אבל בכנסת משוכנעים שההקלה לא מגיעה בזמן לאזרח. בדיון מהיר סוער בוועדת הכספים, תקפו (9.2.26) חברי הכנסת את הבנקים ואת בנק ישראל וטענו כי הפחתות הריבית האחרונות אינן מגולגלות במלואן לציבור, בעוד הרווחיות הבנקאית שוברת שיאים.

הדיון עסק בשאלה טכנית לכאורה - מהירות "התמסורת", כלומר קצב גלגול השינוי בריבית בנק ישראל אל ההלוואות והפיקדונות - אך מהר מאוד הפך לעימות עקרוני על חלוקת הנטל בין הציבור למערכת הבנקאית.

יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, פתח בקו תקיף: "בשנתיים של המלחמה הרוויחו הבנקים 30 מיליארד ש"ח על הון עצמי של 130 מיליארד. אין לזה מקבילה. פחות או יותר קרעתם לציבור את הצורה". הוא קרא למנכ"לי הבנקים להופיע בפני הוועדה והבהיר: "אל תגיעו ללשכה שלי. תגיעו לכאן ותסבירו מה עשיתם למען הציבור חוץ מלחמוס אותו".

ביקורת: ההורדות מתעכבות, הרווחים זורמים

חברי הכנסת תיארו דפוס קבוע: כשהריבית עולה, הבנקים מעלים מיד את הריביות על ההלוואות; כשהריבית יורדת, ההקלה מתעכבת.

ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) ניסח זאת כך: "הריבית על הפיקדונות יורדת יום לפני העלאת ריבית, לפעמים עוד כשהדיבורים מתחילים בתקשורת, אבל כשהציבור אמור ליהנות - זה לפעמים שנה אחרי. זה כשל שהרגולטור צריך לתת לו תשובה".

ח"כ אורית פרקש (המחנה הממלכתי) הכהן הוסיפה כי הבנקים "ניצלו סביבת ריבית גבוהה וכעת מגלגלים את הירידה באיחור", ותהתה מדוע בנק ישראל בלם יוזמות חקיקה שנועדו לחייב מינימום ריבית על יתרות עו"ש.

גם סוגיית המינוס עלתה: חברי הכנסת הציגו נתונים שלפיהם הורדת הריבית על יתרות חובה נמוכה מהפחתת הריבית הרשמית, ודרשו לדעת אילו בנקים הפחיתו בשיעור חלקי בלבד. התשובות לא סופקו במקום, והדבר עורר תרעומת. "אנחנו בפברואר, לא ייתכן שלא תציגו נתונים של דצמבר", אמרו.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

בנק ישראל: רוב הציבור נהנה כבר עכשיו

סגנית המפקח על הבנקים, רויטל קיסר סטויה, הציגה תמונה שונה. לדבריה, בצד האשראי התמסורת מהירה מאוד: "80% מהלקוחות באשראי נמצאים במסלול פריים, ולכן ההחזר החודשי שלהם ירד לאלתר".

לפי הנתונים שהציגה:

* תיק משכנתאות - כ־640 מיליארד ש"ח, כשליש צמוד פריים
* אשראי צרכני - 145 מיליארד ש"ח, כ־90% צמוד פריים
* ירידה מיידית בהחזרים לאחר הורדת הריבית

מנגד, בצד הפיקדונות, התמונה מורכבת יותר. כ־70% מהפיקדונות בריבית קבועה ולכן אינם מושפעים מהפחתות. בפיקדונות חדשים, לדבריה, "כמעט לא נרשם שינוי".

סטויה הדגישה כי בנק ישראל פועל לחיזוק התחרות באמצעות אסדרה לבנקים חדשים, מאגר נתוני אשראי ומעבר בין בנקים "בלחיצה", אך הבהירה: "בתמחור אנחנו לא חושבים שיש להתערב".

העמדה הזו עוררה ביקורת. מילביצקי השיב: "כשהרווחיות בשמים, אי-אפשר להגיד שהכול בסדר ולהשאיר את זה לשוק".

רשות התחרות והבנקים: הבדיקה לקראת סיום

ברקע הדיון עומדת גם בדיקת רשות התחרות להכרזת הבנקים כ"קבוצת ריכוז" - צעד שעשוי לאפשר התערבות רחבה יותר בהתנהלותם. ברשות ציינו כי השימועים הושלמו וההליך "בשלבי סיום", אך חברי הכנסת מתחו ביקורת על הסחבת.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, טען מנגד כי הנתונים דווקא מעידים על שחיקה במרווחים: "הריבית על האשראי ירדה מהר יותר מהריבית על הפיקדונות, והמרווח הבנקאי הכולל ירד מהשיא של 3.63 ל־3.17. אנחנו מנתבים את ההקלה למשקי בית ולעסקים קטנים".

גם נציגת לובי 99 הדגישה כי הבעיה איננה עצם הרווחיות אלא כשל התחרות: "אם בנק ישראל מוריד ריבית והציבור לא מרגיש - יש פגיעה במדיניות המוניטרית עצמה".

הוויכוח אינו טכני אלא ערכי: האם להותיר את התמחור לשוק חופשי גם כשמדובר במערכת ריכוזית ורווחית במיוחד, או לחייב מנגנונים שיבטיחו שהפחתות הריבית יגיעו בזמן למשקי הבית.

יו"ר הוועדה הבהיר כי הנושא לא יירד מסדר היום: "את האירוע של הבנקים לא נעזוב מהר".