עימות בוועדה: רק 15 מיליון לאנרגיה מתחדשת - ואטורי דורש להכפיל

• בקשות משרד האנרגיה: כ-300 מיליון שקל
• הקצאה בפועל: 15.7 מיליון שקל
• מיזם חשמל מאה: שני מיליון שקל מבוקשים
• מוקד שנבחר בידי האוצר: מחקר ופיתוח בים

הקרב על כספי קרן העושר עולה מדרגה: חברי הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל מאותתים כי לא יקבלו את הצעת האוצר כפי שהיא, ודורשים להגדיל משמעותית את ההשקעה באנרגיה מתחדשת ובמחקר ופיתוח.

בדיון שקיימה השבוע הוועדה בראשות ח"כ ניסים ואטורי על הצעת התקציב לשנת 2026, עלו טענות חריפות על פערים בין היקף הצרכים בשטח לבין ההקצאה בפועל. בעוד משרד האנרגיה ביקש לקדם יוזמות בהיקף של כ־300 מיליון שקל, האוצר אישר לבסוף 15.7 מיליון שקל בלבד.

ואטורי הבהיר בפתח הדיון: "אנחנו לא חייבים לקבל את כל מה שהאוצר הגיש. לדעתי התקציב של אנרגיה מתחדשת צריך להיות מוכפל. אני מוחה על כך שבהצעת האוצר הוקצו רק 15 מיליון שקל לאנרגיה מתחדשת. יש דברים שנקבל ויש דברים שלא נקבל". לדבריו, גם סעיפים חברתיים נוספים אינם מקובלים עליו, ובהם תמיכה במסגרות חינוכיות ייעודיות.

דרישה לשקיפות מלאה

ח"כ יסמין פרידמן התמקדה בהליך קבלת ההחלטות ולא רק במספרים. לשיטתה, לפני שמדברים על סכומים, על האוצר להסביר כיצד גובשה ההצעה: "האוצר צריך להציג איך הוא הגיע להצעת התקציב הזו - מה היו החלופות, מה נבחן ומה לא נבחן. בהצעה לא כתוב לטובת מה הכספים מיועדים. הוראות החוק מפורשות".

ח"כ יוראי להב הרצנו החריף את הביקורת וטען כי ההצעה אינה עומדת ברוח החוק: "שני היעדים המרכזיים שהחוק מגדיר הם עידוד תעסוקה בנגב וכן מחקר ופיתוח ואנרגיות מתחדשות. אין לנו מושג כמה מוקצה פה לעידוד תעסוקה בנגב. בנוסף, מעט מדי כסף מושקע באנרגיה מתחדשת".

משרד האנרגיה: הצעות רחבות, תקציב מצומצם

סמנכ"ל מדיניות ואסטרטגיה במשרד האנרגיה, שרון חצור, הציגה סל יוזמות רחב שהוגש לבחינת האוצר: קידום מחקר ופיתוח בים, מרכז חדשנות אנרגיה, סיוע לרשויות מקומיות במעבר לאנרגיה מקיימת, הלוואות להתקנת מערכות סולאריות בבתים משותפים, הקמת פאנלים סולאריים בדיור הציבורי, החלפת דודי שמש וחשמל במשאבות חום והצללה סולארית במסופי תחבורה ציבורית ובשבילי אופניים.

לדבריה, מכלל היוזמות הללו, רק חלק מזערי קיבל מימון.

באגף התקציבים הציגו עמדה זהירה יותר. רפרנטית האנרגיה מאי אלון הסבירה כי נעשתה בחינה משותפת של כלל המיזמים וכי הדגש ניתן לבשלות וליכולת ביצוע: "יש פרויקטים ברמת בשלות משתנה. מתוך סל הפרויקטים שלמדנו לקחנו פרויקט אחד גדול שאנו חושבים שהוא ברמת בשלות גבוהה. נבחר פרויקט של מחקר ופיתוח בים".

האקדמיה והחברה האזרחית נכנסות לתמונה

גם מחוץ לממשלה ביקשו לגייס תמיכה. יעל כהן פארן, מהפורום הישראלי לאנרגיה, הציגה יוזמה לקידום ייצור חשמל סולארי בבתים משותפים, תחום שלדבריה עשוי להפחית עלויות למשקי בית ולהגדיל את הייצור המבוזר.

הפרופסור משה תשובה ביקש את תמיכת הוועדה ב"מיזם חשמל מאה", שנועד לסייע לתעשיה לעבור לצריכת חשמל ממקורות מתחדשים בלבד, והציע הקצאה של שני מיליון שקל לצורך התנעתו.

הפרופסור חזי גילדור מהאוניברסיטה העברית הדגיש את המחסור בתשתיות מחקר ימי: "הספינה אשר מופעלת על-ידי עמותת אקואושן דורשת החלפה. זהו כלי מרכזי שהרבה מאוד מחקרים ימיים ועבודות ניטור תלויים בו".

הדיון חשף פער מהותי בין חזון האנרגיה הירוקה שמשרדי הממשלה מציגים לבין הכסף שמונח על השולחן. אם עמדת חברי הוועדה תתקבל, הצעת האוצר עוד צפויה להשתנות. אם לא - היעדים הלאומיים לאנרגיה מתחדשת עלולים להישאר בעיקר על הנייר.