בית דין מיוחד לנוח'בות: החוק מתקדם - וזכויות הקורבנות במרכז

המדינה מתקרבת לשלב ההכרעה: משפטי מחבלי הנוח'בה ייצאו לדרך במסגרת מנגנון שיפוטי ייחודי, עם שידור פומבי, זכויות מורחבות לקורבנות ומניעה מפורשת של שחרור עתידי בעסקות מדיניות.

ועדת החוקה של הכנסת המשיכה השבוע להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להעמדתם לדין של משתתפי טבח 7 באוקטובר. ההצעה קובעת כי ההליכים יתנהלו בפני בית דין צבאי שיוקם מכוח תקנות החירום, ובראש כל הרכב יעמוד שופט מחוזי בדימוס, ואילו בערעור - שופט עליון בדימוס או נשיא בית דין צבאי לערעורים בדימוס. הסמכות תחול על כלל העבירות החמורות שבדין הישראלי, ובהן השמדת עם, סיוע לאויב במלחמה ועבירות טרור.

זכויות הקורבנות – בחקיקה מפורשת

אחד הסעיפים המרכזיים מחיל במפורש את חוק זכויות נפגעי עבירה על ההליכים. נפגעים ובני משפחותיהם יוכלו לשהות באולם הדיונים או לצפות בשידור דיגיטלי מאולם ייעודי ואף מרחוק, בהתאם לתפוסה. נוסף על כך ימונה מתאם מטעם גוף התביעה או בית הדין, שתפקידו לסייע במימוש הזכויות בפועל.

המהלך נתפס בוועדה כהכרחי לנוכח היקף הנפגעים חסר התקדים. במשרד המשפטים הודו כי מדובר בהיערכות תקציבית ותפעולית כבדה, אך ציינו שהכיוון העקרוני מקובל.

היכן יתנהלו המשפטים

על-פי ההצעה, מקום השיפוט יהיה בעוטף עזה או בירושלים. ההכרעה הסופית תימסר לוועדת היגוי בין־משרדית בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות שרי המשפטים, הביטחון והחוץ.

חלק מחברי הכנסת ביקשו לקיים את המשפטים באירוע פומבי רחב היקף, בדומה למשפט אייכמן, אך מנגד הוצגו שיקולים ביטחוניים ולוגיסטיים המטים את הכף למסגרת צבאית ייעודית.

עימות על ניהול התביעה

הדיון חשף גם מחלוקת ממושכת סביב השאלה מי ינהל את התביעה. מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ יוליה מלינובסקי, תקפה בחריפות את הסחבת ואמרה: "אני מרגישה סוג של סבוטאז' מצד פרקליטות המדינה, כששנתיים וחצי לא מסוגלים להחליט מי ינהל את התביעה. כולם בורחים מאחריות וזורקים אותה אחד על השני".

לדבריה, לנוכח הקיפאון הוחלט כי פרקליטות המדינה תנהל את כלל התיקים, ללא תוספת תקציב, והיא נדרשת להיערך לכך מיד.

הקלות ראייתיות והליך מותאם

בשל המורכבות הראייתית, מוצע לאפשר סטייה מסדרי הדין ודיני הראיות הרגילים כדי להבטיח בירור אמת, תוך שמירה על הגינות ההליך. בין היתר נשקלות התאמות לעניין עדויות שותפים, היוועדות חזותית מרחוק ונוכחות נאשמים וסניגורים במצבים חריגים.

הדיונים יהיו פומביים ככלל, ישודרו באתר אינטרנט ייעודי ויישמרו בארכיון המדינה – צעד שמבקש לא רק לנהל הליך משפטי אלא גם ליצור תיעוד היסטורי מסודר של האירועים והעדויות.

חלק מהמשתתפים התריעו מפני פגיעה בלגיטימציה הבין־לאומית של ההליך אם ינוהל במסגרת צבאית. מנגד טענו חברי ועדה כי השיקול המרכזי הוא יעילות והכרעה מהירה, ולא תדמית חיצונית. גם ארגוני חברה אזרחית הדגישו את הצורך להבטיח הכרה רחבה בפשעי מין ומגדר במסגרת ההעמדה לדין.

העלות והלו"ז

באגף התקציבים העריכו כי העלות הראשונית עשויה לעמוד על עשרות מיליוני שקלים, אך המספר עשוי לגדול בהתאם למתכונת שתיבחר. בוועדה נקבע יעד שאפתני: השלמת החקיקה בתוך שבועות ספורים והתחלת היערכות לוגיסטית מיד לאחר מכן.