פריצת דרך ישראלית בחקר החלל העמוק: נחשף הסוד שבתוך "חדרי הלידה" של הכוכבים

איך נולדים כוכבים? צוות מחקר בינלאומי בהובלת הפקולטה לפיזיקה בטכניון, פרסם השבוע בכתב העת היוקרתי Nature Astronomy תגלית שמשנה את מה שידענו על "חדרי היולדות" של היקום.

מהן קרניים קוסמיות?

לחלקיקים האלה יש תפקיד קריטי: הם חודרים לתוך הערפיליות, מחממים את הגז שבתוכן ומונעים ממנו לקרוס מהר מדי. בכך, הם למעשה "מווסתים" את קצב יצירת הכוכבים ואפילו עוזרים ליצור מולקולות חיוניות כמו מים ואמוניה.

התגלית: ה"חתימה" האינפרא-אדומה

צילום: המחשה אומנותית של טלסקופ החלל ג׳יימס ווב, שבעזרתו ערכו החוקרים תצפיות [צילום: באדיבות James Vaughan/Science Photo Library/Alamy Stock Photo]

ד"ר שמואל ביאלי מהטכניון וצוותו התמקדו בערפילית בשם Barnard 68 - ענן גז קר וצפוף שנמצא במרחק 400 שנות אור מאיתנו. הטמפרטורה שם קיצונית: רק מעט מעל "האפס המוחלט" (מינוס 260 מעלות צלזיוס בערך).

בעזרת היכולות של טלסקופ החלל ג'יימס ווב, החוקרים זיהו אות חלש וייחודי: כשהקרניים הקוסמיות פוגעות במולקולות מימן בתוך הערפילית, הן גורמות להן לרטוט ולפלוט קרינה אינפרא-אדומה. האות הזה הוא ההוכחה הישירה הראשונה לפעילות של קרניים קוסמיות בתוך ענן כזה.

"כשהצעתי את הגישה הזו בעבר, מומחים היו ספקנים", מספר ד"ר ביאלי. "אמרו שלעולם לא נוכל למדוד אותות כאלה כי הם חלשים מדי. ג'יימס ווב שינה הכל".

העתיד: הערפילית כמעבדה