"פחות בדיזנגוף ויותר בשילה": ועדת החינוך מקדמת רשות מורשת ביו"ש

כפוף לרביזיה, ועדת החינוך, התרבות והספורט אישרה (3.2.26) לקריאה ראשונה את הצעת חוק רשות העתיקות (תיקון - סמכות רשות העתיקות ביהודה והשומרון), התשפ"ג-2023. על-פי ההודעה, ההצעה מבקשת לקבוע אחריות ישירה של מדינת ישראל לטיפול בעתיקות ובאתרי מורשת וארכיאולוגיה ביהודה ושומרון, לרבות שימור, שחזור, פיתוח, הנגשה והצלה של אתרים, וכן אכיפה שתצמצם פגיעה ושוד. במקביל נקבע כי התקציב השנתי למימון הרשות החדשה נאמד בלא פחות מ־30 מיליון שקל.

על-פי נוסח ההצעה, עיקר השינוי הוא “החלה” של סמכויות רשות העתיקות גם על “האזור”:

* מתווספת בחוק רשות העתיקות הגדרה ל“אזור”, לפי תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967
* בסעיף 5(א) לחוק רשות העתיקות, אחרי “בישראל” יתווסף “ובאזור”, כך שסמכויות הרשות יורחבו גם לשטחי יהודה ושומרון
* בחוק העתיקות יתוקן סעיף 22 כך שהוצאת עתיקה “מישראל” תכלול גם הוצאה “מהאזור”, כלומר: דין הוצאת עתיקות מיו"ש כדין הוצאתן מישראל

בדברי ההסבר נכתב כי כיום חוק העתיקות וחוק רשות העתיקות אינם חלים ביהודה ושומרון, והטיפול מופקד בידי קמ"ט ארכיאולוגיה במינהל האזרחי תחת המפקד הצבאי. עוד נטען שם שהמינהל האזרחי חסר ידע ואמצעים להתמודד עם היקף הממצאים והפגיעה בהם, וכי העברת האחריות לרשות העתיקות תאפשר טיפול מקצועי ויעיל יותר, כולל הפעלת סמכויות גם באזור.

“מהפכה” ומאבק בשוד עתיקות

יו"ר הוועדה, ח"כ צבי סוכות, הציג את הצעת החוק כאחת הדחופות מבחינתו, ונימק אותה באירועי שוד ובפגיעה מתמשכת באתרים. לדבריו: "זהו אחד החוקים שהכי חשוב לי לקדם פה. ההיסטוריה היהודית נמצאת פחות בדיזנגוף ויותר בשילה. עתיקות מושמדות ונעלמות מתחת לידיים שלנו, כמעט על בסיס יומיומי ואנחנו רוצים לעשות סדר בעניין הזה".

יוזם הצעת החוק, ח"כ עמית הלוי (ליכוד), בירך על ההצבעה וטען כי מדובר בהעברת האחריות מגורמי ממשל צבאי לרשות סטטוטורית במשרד המורשת, במטרה לעצור “שוד מתמשך” והרס אתרי מורשת.

חשש ל“סיפוח דה־פקטו” ושימוש פוליטי בארכיאולוגיה

ח"כ גלעד קריב (העבודה) תקף את ההצעה בחריפות והגדיר אותה כצעד של “סיפוח זוחל”. לטענתו, ההצעה עושה שימוש בארכיאולוגיה ככלי להשתלטות על קרקעות ולדחיקת פלשתינים, ובכך פוגעת במחקר המדעי.

גם בזירה המוסדית הושמעו הסתייגויות: נציגת חטיבת החקירות במשטרה העלתה שאלות על גבולות סמכויות הפקחים ועל הערכאה שבה יתבררו הליכים פליליים, כאשר כיום הדיונים מתקיימים בבית הדין הצבאי. הוועדה החליטה לקיים על כך דיון בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

התרעת הייעוץ המשפטי: “חריגה מאוד מעקרון הריבונות הטריטוריאלית”

היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד תמי סלע, הגדירה את ההצעה חריגה ותקדימית. היא הדגישה כי מדובר בחקיקה ישירה של הכנסת הקובעת סמכויות הפקעה, רכישה וחפירה ביחס לקרקעין באזור, לצד סמכויות פיקוח ואכיפה שעלולות לחול גם על תושבי האזור הפלשתינים. לדבריה: "מדובר בחקיקה שסוטה מעקרון הריבונות הטריטוריאלית והיא חריגה מאוד גם בנוף דברי החקיקה הישראלים הנוגעים לאזור".

במשרד המשפטים ביקשו להחזיר את ההצעה לוועדת השרים לענייני חקיקה, בטענה שהחקיקה “סותרת את המדיניות רבת השנים” ומעוררת “רגישות בינלאומית”.

רשות הטבע והגנים התנגדה לנוסח המוצע בסעיף שעוסק בהכרעת מחלוקות בין גופים, וטענה כי הוא משנה את חלוקת הסמכויות הקיימת. לפי עמדתה, כיום עשרות אתרי עתיקות ביהודה ושומרון מנוהלים באמצעות קמ"ט שמורות הטבע, והיא ביקשה לעגן בחוק שהניהול יישאר בידיו “בתיאום” עם הרשות החדשה ולא “בכפיפות” לה.